את אמא אני שונאת הכל התחיל בסוף כיתה ז'...כשקיבלתי מחזור הייתי בת 13 או פחות
עד אז הייתי רזה יפה מושלמת..הרזון שלי היה בולט ולא כי עשיתי דיאטה\ספורט\הרעבה עצמית או משהו כזה
לא היה לי נטיה להשמנה ופשוט הייתי רזה נמוכה עם שיער ארוך עד הטוסיק גולש היו מקנאים בי באמת שכן!
בסוף כייתה ז' הכל השתנה עבורי קיבלתי מחזור התחלתי להשמין לא ברמות מטורפות אבל לא הייתי רזה כמו תמיד
זה הפריע לי הציק לי לא קיבלתי את זה שהשתנה לי הגוף פתהום נהיה לי קצת צדדים גוף גיטרה שכזה רגלים קצת יותר שמנמנות
זה הרג אותי ואמא היא לא עזרה בכלום היא רק גרמה להרגשה שלי להיות יותר רעה...
המשכתי לגדול וכך גם קו המחשבה שלי השתנה 3 שנים אני בדיאטות הרעבות עצמיות צומות ומה לא אני לא אומרת שאני דובון אף פעם לא הייתי מעל ה50 קילו אבל 50 קילו לגיל 16 זה המון מזל שאני לא שוקלת ככה יותר אבל שקלתי
ומי עם לא אמא החמודה והניפלאה שלי תמיד שם כדי להזכיר לי ולחרוט לי את זה במוח שאני שמנה
בחיים לא עודדה לא הייתה שם שאני צריכה אותה באמת לא ניסתה להביין וגם עם כן זה לא הכי הלך לה נכון אני לא אומרת שאין לה צדדים טובים אבל לפעמים היא יכולה להיות כל כך אכזרת רעה ומעליבה אבל אמא אני נשבעת לך שאני יחזור להיות מקל רזה כל כך שאת תפחדי לגעת בי שאני לא ישבר
דרך אגב חזרתי עכשיו משעה וחצי של ספורט חצי שעה הייתי בחדר כושר שיש ליד הבית שלי
חצי שעה ריצה וחציי שעה הליכה וחם היום רצחח זה טוב לשריפת קלוריות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
