לא נתתי לו לקחת אותי ....לא עכשיו
לא שהבנתי שאני עוד צעירה
לא שחשבתי על הדבר הכי יקר לי בעולם
לא נתתי לו לרמות אותי
ברחתי ממנו ברחתי מעצמי
מהמחשבות שעוברות לי כל יום בראש כל רגע ולא עוזבות-לשנייה וזהו זה ניגמר לצאת מהחור השחור שאני כלואה בו.
התקופה השנה הזמן הכי נוראי בחיי אני יקצר את הסיפור כי הוא ממש ארוך אמא שלי ראתה אותי עם תחתון וחזיה היא בכתה וצעקה ואמרה לי "או שאת עולה למשקלל 52 או שאני מאשפזת אותך במוסד סגור"
בהתחלה לא הסכמתי לשתף פעולה לא רציתי לא עכשיו שהגעתי למשקל 43
לא נתנה לי ללכת לשירותים אחרי האוכל לא נתנה לי לאכול בחדר{הייתי זורקת את האוכל ויוצאת עם צלחת ריקה} היא הייתה יושבת לידי עד שסימתי את כל הצלחת גם עם זה לקח שעה ווחצי {הקיבה שלי פשוט הצטמקה לא יכלתי לאכול בלי הפסקות}
בקיצור- 7 קילו ארורים ניכנסו לי לגוף מ43 ל50 זה נורא אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי נימאס לי לבכות...
כישלון.
בנות בבקשה אני חייבת עזרה עידוד כולם נגדי רוצים שאני ישמין אני לא רוצה לא רוצצצצצצצהההההה
אני חייבת להרזות לחזור ל43 לפחות!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
