תופים, עוד תופים, באס, כפיים!
מסיבת הסיום והאפטר היו פשוט מעולים, מחזור ח' אין עלינו!
והנה מסתיימות להן 12 שנות לימוד, לא היה קל אבל הסתדרנו ועברנו את זה, ועוד בהצטיינות (:
שמתי לב שאני בסוג של באסה בלתי נראית בזמן האחרון, ייתכן וזה הלחץ, ייתכן וזה היובש הדביק הזה שנדבק אלי.
הייתה עם כל השכבה, ולא רק מהשכבה, היא נימפומנית קטנה, נהנת מזה עד כאב. אבל איתי?
-"אני מעדיפה שניכנס לקשר רציני."
אני: את צוחקת נכון?
-"לא, אני לא אותה הבחורה, אני מרגישה שאני צריכה יותר בחיים שלי."
בין כל החיוכים המזוייפים
האנשים שמלטפים
בין הקלות אל הקשיים
המציאות והחיים
יש לי אותך
נכנע אל השלווה שלך
תמיד אוהבת ונותנת את הבטיחון שבך
אל תפחדי איתי לצעוד זה בא לי בקלות
כי לא צריך להסתבך אני אוהב פשוט
למות עלייך
כל נגיעה בזרועותייך
חיים קשים עוד לפנינו אבל טוב לנו בינתיים
איתך אמיתי לא מזוייף הלב נשאר טהור
נמשך אלייך כמו מגנט לא לא יכול לעצור
מביט קדימה לא מביט לאחור
כמה את יפה היום שה' ישמור
ממך לוגם מעט מעט לאט לאט
המוח רץ ולא נשלט רעב תמיד זה לא נקלט
תביני, אתן את העולם אם רק תסכימי
תמיד אני שלך אם רק תתני לי
-הפוסטים מתקזזים/נמחקים/נערכים כי ככה בא לי. כן, בדיוק ככה (או שפשוט זה לא מתאים לי להיכנס לפה ולראות חלק מהדברים כתובים).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
