הבלוג מוזנח
אני מוזנחת
כדור הארץ מוזנח
היקום מוזנח
הכל מוזנח
אין לי שמץ איך הגעתי למסקנה הזאת, אבל פשוט הגעתי אליה....
חזרתי ללמוד וזה כל כך לא מה שציפיתי
רציתי שזא תהיה השנה הכי טובה
רציץי שאני והיא נחזור להיות חברות ונעשה את השטויות הכי גדולות בעולם
רציתי להפסיק לאהוב אותו ועכשיו כל מה שאני רוצה זה שהוא יפסיק לאהוב אותה..
נמאס לי מהמשולש הדפוק הזה
שעכשיו פשוט לא קיים
אני לא מסוגלת לזה יותר
אני לא יכולה לראות אותה איתו
אני לא יכולה לראות אותה נקודה
וכל כך אכפת לי ממנה, כל כך התגעגעתי אליה
היא הייתה החברה הכי טובה שלי... ועכשיו זאת כבר לא אותה אחת...
זה כאילו.. כאילו משהו בה.. בפנימיות הכי עמוקה שלה השתנה מיסודו...
או שזאת אני שהשתנתה מיסודה..
כי איך יכול להיות ששנה שעברה הסתדרנו הכי טוב בעולם ועכשיו אני פשוט לא מסוגלת לסבול את ההתנהגות שלה...
אוף כל כך רציתי שהיא תחזור להיות היא
אבל אני אפילו לא בטוחה שזאת היא שהשתנתה.....
טוב... חפרתי.... עזבו פשוט הייתי צריכה לפרוק את זה...
בצד האפל
בצד האפל של העולם
ישנן רוחות
ישנם שדים
ישנן מפלצות
ישנם רעים
בצד האפל
בצד האפל של העולם
ישנו ילד
ילד קטן
עורו לבן
שערו שחור
עיניו ירוקות
ושפתיו כמעט בלתי נראות
ידיו קטנות
אצבעותיו ארוכות
פניו עצובות
כי אבדו לו חייו
בצד האפל
בצד האפל של העולם
ישנו שומר
ששומר מפני הטוב של העולם
לשומר עור לבן
שיעו שחור
עיניו ירוקות
ושפתיו כמעט ולא נראות
אך השומר הזדקן ונרדם
והטוב הזדחל אט אט לצד האפל
כיוון שהצד האפל פיתה אותו
בעזרת תפוח אדום ויפה
תפוח תמים ואדום
וכך עבר כל הטוב בעולם לצד האפל
וכל שנותר הוא שביב של טוב
כי השומר לבסוף התעורר
ועיניו נשארו עצובות לנצח