let it be תסגל לך תורת חיים - אקונה מטטה |
כינוי:
מין: נקבה MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2009

**נאנחת** אני מרגישה צורך עז לכתוב, אבל אני לא יודעת על מה. הראש שלי מלא במחשבות שמתרוצצות בו בלי הפסקה, כ"כ הרבה שאלות על העתיד על העבר ובעיקר על מה שקורה עכשיו. אבל בסה"כ אני חושבת שהכל בסדר אצלי.. אני לא מרגישה בודדה במיוחד ובי"ס, טוב אין ממש מה להגיד.. אני פשוט צריכה להשקיע. אבל משפט אחד שתפס את הראש שלי חזק השבוע הוא : "כנראה שמה שאומרים עלייך באמת נכון" אין לי מושג מה אומרים עליי.. ובגדול לא ממש אכפת לי - או לפחות כך אני רוצה להרגיש אז אם באמת לא אכפת לי מה אומרים עליי, למה זה מעסיק אותי כ"כ? לפעמים אני חושבת עם עצמי, האם אני באמת מי שאני מתיימרת להיות? למה באמת לאנשים כ"כ אכפת ממה שאחרים אומרים עליהם? ממה שאחרים חושבים עליהם? למה לכולנו יש את הדחף להרשים, להראות מה אנחנו שווים, לנסות להיות הכי טובים? בסך הכל כולנו בני אדם, כולנו אנושיים ולכולם יש ייתרונות וחסרונות אולי פשוט כולנו רוצים להרגיש נאהבים, להרגיש שלאחרים כן אכפת מאיתנו.. אני חושבת שברגע זה אני פשוט מחפשת את השקט שלי לדעת שאת שלי עשיתי ופשוט להנות מהרגע להניח בצד את כל המחשבות והדאגות ופשוט להרגע, לשכוח מהכל גם אם זה רק לזמן קצר להניח לכל הריבים,ולכל הבעיות.. רק לזמן מה..
אז זה כנראה הצורך שלי לכתוב..זה לפחות מה שיצא.

| |
|