let it be
תסגל לך תורת חיים - אקונה מטטה |
| 6/2010
Pensamientos
אני אפילו לא יודעת איך להתחיל את הפוסט
אולי בעובדה שיש לי הפרעות עם משקל או בעובדה שאני פשוט לא אוהבת את עצמי
כל בת תמיד חושבת על הדברים שלא "מוצלחים" אצלה..
אז לי כמו לכל בת שנייה בעולם בערך, יש בעיה עם המשקל שלי..
העניין הוא שנהייתי דיי אובססיבית לגביי זה.
כל חלק בגוף שלי נראה לי שמן..
בנות רזות כמו מקל אצלי בשכבה נראות לי דיי שמנות.
אני הגעתי למצב שאני כמעט ולא אוכלת, וגם כשאני אוכלת אני מרגישה רע עם עצמי..
לא משנה שאני עושה ספורט, ולא משנה שאני צריכה לאכול בשביל לחיות.. זה פשוט עושה לי רע ועכשיו גם כל הקטע של סוף שנה ושכולם הולכים לים.. אני כל הזמן בוכה על זה שאני לא רוצה להיות עם בגד ים מול כל השכבה עם איך שאני נראית, אבל זה סוף ט', זה הזמן האחרון שלי לבלות עם החברים האלה בתור שכבה.
זאת ההרגשה הכי רעה בעולם לרצות מישהו, ולדעת - או לפחות לחשוב שאתה לא מספיק טוב בשבילו.. שאין לך סיכוי איתו כי הוא מעלייך.
וזה מה שמחבר אותי לחלק השני, שאני לא אוהבת את עצמי.. בכלל..
קשה לי להסתכל במראה ולחייך אל עצמי, חיוך אוהב, חיוך שלם.
אני כל הזמן חושבת בזמן האחרון
על עצמי, על הדברים שאני עושה והדרך שבה אני מתנהגת ולוקחת דברים..
והגעתי למסקנה שאני פשוט לא אוהבת את עצמי.. וכן זה דיי קשה.
הקטע הוא, שאם אתה לא תאהב את עצמך - מי יאהב אותך?
אני לא יכולה יותר, המצבי רוח שלי משתנים מרגע לרגע, יום אחד אני שמחה וחוגגת כאילו אין מחר ויום למחרת אני פשוט נכנסת לדיכאון
כל המחצית הזאת נזרקה לפח מבחינת לימודים.
הכל משתנה לי
אני לא מוכנה לתיכון, אני מבולבלת לחלוטין לגביי עצמי.
אני פשוט מקווה שהחופש יעשה את שלו
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
