let it be
תסגל לך תורת חיים - אקונה מטטה |
 כינוי:
מין: נקבה MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2009
אני רוצה לבכות
בלי סיבה..
פשוט לבכות, להשתחרר
האמת שבזמן האחרון אני דיי מדוכאת.. בלי שום סיבה..
אולי זה בגלל המוסיקה שמשפיעה עליי..
אולי זה בגלל כל המתח והלחץ..
ואולי פשוט רציתי שזה יקרה.. אני יודעת שזה נשמע מוזר כאילו - מי רוצה להיות מדוכא?
אבל התקופה הטובה הזאת שהייתה לי, הרגישה לי מוזר.. היא הייתה טובה מידי ותמיד תהיתי מתי היא תיגמר
זה נראה כמו אשליה או הדחקה.. אבל באמת בהרגשתי טוב.. באמת הייתי שמחה
הייתי במין אופוריה שכזאת
ועכשיו הכל נראה רע
רוב הצעדים שאני בוחרת בהם מתגלים כשגויים
למה קלקלתי לעצמי?=/
| |
**נאנחת**
אני מרגישה צורך עז לכתוב,
אבל אני לא יודעת על מה.
הראש שלי מלא במחשבות שמתרוצצות בו בלי הפסקה, כ"כ הרבה שאלות
על העתיד על העבר ובעיקר על מה שקורה עכשיו.
אבל בסה"כ אני חושבת שהכל בסדר אצלי..
אני לא מרגישה בודדה במיוחד
ובי"ס, טוב אין ממש מה להגיד.. אני פשוט צריכה להשקיע.
אבל משפט אחד שתפס את הראש שלי חזק השבוע הוא : "כנראה שמה שאומרים עלייך באמת נכון"
אין לי מושג מה אומרים עליי.. ובגדול לא ממש אכפת לי - או לפחות כך אני רוצה להרגיש
אז אם באמת לא אכפת לי מה אומרים עליי, למה זה מעסיק אותי כ"כ?
לפעמים אני חושבת עם עצמי, האם אני באמת מי שאני מתיימרת להיות?
למה באמת לאנשים כ"כ אכפת ממה שאחרים אומרים עליהם? ממה שאחרים חושבים עליהם?
למה לכולנו יש את הדחף להרשים, להראות מה אנחנו שווים, לנסות להיות הכי טובים?
בסך הכל כולנו בני אדם, כולנו אנושיים ולכולם יש ייתרונות וחסרונות
אולי פשוט כולנו רוצים להרגיש נאהבים, להרגיש שלאחרים כן אכפת מאיתנו..
אני חושבת שברגע זה אני פשוט מחפשת את השקט שלי
לדעת שאת שלי עשיתי ופשוט להנות מהרגע
להניח בצד את כל המחשבות והדאגות ופשוט להרגע, לשכוח מהכל גם אם זה רק לזמן קצר
להניח לכל הריבים,ולכל הבעיות.. רק לזמן מה..
אז זה כנראה הצורך שלי לכתוב..זה לפחות מה שיצא.
| |
ושוב זה קרה - למה אני לא לומדת מהטעויות שלי?
אני כל הזמן חוזרת עליהן ונפגעת בסוף..
למה חשבתי שהפעם זה יהיה שונה? שהפעם זה אמיתי?
אולי בגלל שהוא גרם לי להרגיש כ"כ מיוחד וכ"כ טוב עם עצמי?
אולי בגלל שהאמנתי למילים היפות שהוא אמר לי?
אולי בגלל שכ"כ רציתי את זה עד שלא שמתי לב שמשהו פה לא בסדר..
הוא "מושלם" מידי
כל פעם שדיברנו הרגשתי משהו מוזר בבטן, וכל פעם עלה בשפתיי חיוך חמדמד ומובך
אפילו חלמתי עליו פעם פעמיים..
אני כ"כ כועסת,מאוכזבת אבל לא עליו אלא על עצמי
זה לא פעם ראשונה ששזה קורה, לא פעם שניה ועדיין לא למדתי - עדיין פיתחתי ציפיות בידיעה שיש מצב שאני אפגע
אולי אני כ"כ רוצה לחיות את החלום עד שלפעמים אני לא מבדילה בינו לבין המציאות
אז נפגעתי
מתי אני אלמד לא להתעסק באש?
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
