מדברת מהבטן
בראש כל פוסט יש לינק לשיר, שיתנגן לו ככה ברקע בזמן קריאה.
תמיד רציתי פסקול במשך היום. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 5/2009
רגע לפני הסוף
they didn't even make a sound
רגע לפני הסוף,
עבודה נהדרת ומלאת אהבה כזאת שלא מתבאסים ללכת אליה.
רגע לפני הסוף,
לטוס ספונטנית מבלי לחשוש די, אני כבר ילדה גדולה.
ויש גם אותך, שאין לי באמת מה לאמר פשוט יושב כמו כפפה
מכיר את כל החיוכים שלי,
וגם את כל שאר ההבאות,
באמת אבל באמת מעריך אותי,
זה מפחיד גם לי וגם לך
אבל זה הולך כל כך טוב
ויחד עם העבודה ואפילו בלימודים לא רע
זוהי אכן תקופה מאוד טובה.
וגם כשאני כבר ריקה מבפנים,
אז רואים סיינפלד וערוץ 8, נחפש את כל מה שראינו בוויקיפדיה,
וכמובן שכמו בכל ערב אני מנסה למרוח עליך את המברשת שיניים שלי.
ואתה מנסה להפריח את כל האמונות תפלה שלי,
אבל עדיין מקפיד לסגור את דלתות הארון, שמפלצות לא יכנסו,
לא מעביר סכין מיד ליד,
הופך כוס כשדברים הולכים לאיבוד ושומר עליי מעטלפים.
| |
רגיעה
everyday has a song some get sung while others go unheard
לאט לאט הרגשתי את העיניים נסגרות,
ודאגתי לכבות את הטלויזיה, כבר קרוב לשובע שאני בגבורה ישנה בחושך מוחלט ללא מוזיקה.
שוב חלומות הזויים, על שרקנים, ועל אף שאני בטוחה שיש להן איזו משמעות פסיכולוגית עמוקה,
אני החלטתי לסכם את זה בכך שלא אגדל מכרסמים בתקופה הקרובה.
כמובן ששוב לא הצלחתי לישון 7 שעות רצוף, האזעקה של הבית פעלה כל הבוקר
ואני חצי ישנה שומעת קולות מוזרים מקיר השכנים מהרוח בחוץ, ומסיבה לא ברורה
הייתי משוכנעת שיש פורץ בבית ותהיתי כמה מביך זה יהיה אם ארד למטה והוא יראה אותי בחזיה ותחתונים.
פולניות היא אכן מחלה קשה. בסופו של דבר חזרתי לישון והתעוררתי חצי שעה אחרי השעון.
חתכתי לי סלט עם עין אחת פקוחה, והתמקמתי בסלון מול פרק סיום העונה של הבורר. אכן פרק נהדר.
המרתון הקבוע של ימי שני, הכל מתוזמן כך שמיד אחרי הבורר, יש הדוגמניות, ואז אי.אר. .
אחרי 3 פחיות רדבול החלטתי שהגיע הזמן לשבת ולכתוב עבודה שצריך להגיש מחר, וכמובן שלא ארצה לשמור הכל
לאחרי העבודה, וההליכה אי שם ב12 בלילה.
בצורת סימן שאלה התאמצתי לקרוא אותיות קטנות מהמסך, וכמו פארוק, הצמדתי את עין ימין לספר שאני מתחילה לחשוב שאולי לא הייתי צריכה לקנות כי הוא לא מתייחס לחומר הלימוד כלל. "נו, זה טוב שיש" ניחמתי את עצמי, למרות שכל ספר כזה עולה כחצי מהמשכורת שלי. בעיני כסף שבוזבז מעולם לא היה קיים, ואין טעם לבכות או ללקק חלב שנשפך.
פתאום הכל התחיל ליפול למקום כאילו תמיד היה כך, למרות שכבר יומיים לא הצצתי באירגונית, ולמרות שכולם התלוננו,
דווקא מוצא חן בעיני מזג האוויר ההזוי הזה. הפסקה קצרה, עוד קצת כתיבה, וכן, אני נרגשת להתקלח ולצאת לעבודה.
| |
| כינוי:
Pace
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
