אני יודעת שהזנחתי את הבלוג ולא עידכנתי הרבה זמן..לא שזה מעניין משהו
בכל מיקרה היה לי תקופה כל כך עמוסה ומבאסת
איבדתי את עצמי רציתי כל כך שיגמר התקופה הזאת
הרגשתי חנוקה רציתי להשתחרר
אף אחד לא הבין אותי..בכלל אף אחד לא שם לב
אני מאושרת כלפי חוץ גם בתקופות הרעות
אבל מביפנים הכל כל כך לא שלם
עם רק הייתי יכולה שהדברים היו שונים...**
כבר שבוע שאני כבר צריכה להיות בבית הספר כל יום ב7 וצי בבוקר בגלל עונש כמובן זה כל כך מדכא
ליראות את המורה שלך על הבוקר שעוד לא פתחת את העיינים:(
מה שבאמת מעודד שמחר אני לא לומדת קצת להירגע מהבית ספר האומלל הזה
המורים כל כך אטומים שזה מפחיד ובכלל משרד החינוך למי שלא שמע
"משרד החינוך נגד האימואים"
אין להם דברים יותר חשובים להתעסק בהם?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
