ואו עבר זמן .
אני חיה , כן ..
עוברים עליי המון דברים, המון לחצים, המון פרידות .
אני חזקה.. ואני לומדת את זה כל יום מחדש (:
למדתי למתן את עצמי .
הבנתי שגם כשקשה אין סיבה לברוח לשום מקום ומאף אחד ..צריך להתמודד.
להתמודד עם האמת, עם החיים, עם הקושי.
בסופו של דבר גיליתי שאני די אופטימית אך באותה מידה אדישה לכל מה שקורה סביבי.
לומדים מטעויות ומתחזקים מהאמת.^^
בתכלס, אם אני לא אעבור את הדברים הקשים עכשיו ואלמד מהם
ממה אני אלמד?
למדתי שאם אני לא ארים את עצמי מהרצפה אף אחד אחר לא יעשה את זה.
אם אני לא אאמין בעצמי אף אחד אחר לא יגרום לי להאמין בעצמי.
אם אני לא אחייך, אתמודד, ואעבור את זה בגאווה.. אני אשקע עמוק.
אגיע לתחתית.
אני מניחה שאף אחד לא רוצה להגיע לשם.
אני ארים את הראש, אסתכל קדימה ואשאף.(:
אממש את השאיפות שלי במעשים ..ולא רק בדיבורים שלא מגיעים לשום פתרון.
אלמד על עצמי דברים חדשים ואתחזק . ^^
אז.. מה איתכם?
התגעגעתם?(: