לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Baka’’s world


פילוסופיה, חיים, תלונות, דיבורים, חידושים לשוניים, תרבויות רחוקות, שירים, בעיות נפשיות, אגדות, שטויות ובעיקר זיבוליי מוח.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: !. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

*דמיינו שיש כאן כותרת ממש ממש מגניבה!*~מחיאות כפיים~


האוודי הוו אנשים!

לא הייתי אתמול וביום שישי. כי אסור לי במחשב בשישי ושבת. חבל;.;

נורא רציתי לכתוב פוסטיי שביתה.

אבל כמו שאמרתי לא הייתי, ולמרות שאני מאוד כישרונית, העובדה שאני לא ליד המכשב מאוד מקשה עליי לכתוב פוסטים.

אז בכל אופן, רציתי ביום שישי לספר על ההפנינג אבל לא הייתי. אז במקום אספר על היום3=

(אגב, ההנהלה מתנצלת מראש על תקלות תכניות שעלולות להפריע במהלך הקריאה התקין.)

 

אז בבוקר קמתי בשש וחצי והייתי עייפה אז המשכתי לישון.

אבל אז בא אבא והעיר אותי בשבע ואז הוא אמר לי להתארגן לבית הספר -עוד 4 ימי לימודים@^*&)^$)*_$^)_*#)#(^)_$^)_#)^DDDDDDDD:

אז התלבשתי והסתרקתי וצחצחתי שיניים - לעזאזל אחותי מרושעת. היא מאבדת לי את הפקקים של המישחה ואז אני לא יכולה לסגור אותה ואז יש לי גושים במשחה וזה פאקינג מעצבן. - ואז ניקיתי את המשקפיים שלי ואז שתיתי שוקו ולקחתי כדורים. וחזרתי לישון. ובשבע וחצי אמא דפקה בדלת אז התעוררתי ואז אבא הלך להוריד את הכלב שלי יוגי אז חרשתי קצת על אבניו קיו ביוטיוב ואז אבא חזר ויצאנו.

הגעתי לבית הספר (קרה עוד משהו אבל אני בשביתה אז לא אספר אותו כי זה כולל בתוכו עבירה קשה ביותר על השביתה...) ואף אחד לא ממש שם לב שבאתי. הורדתי את הכיסא ואז מעניין הגיעה ואז דיברתי איתה על זה שאתמול ראיתי את הנסיך כספיאן (סיקור של הסרט אולי בפוסט הבא.) ואז גם מור באה והתחלנו לדבר על זה. מור אומרת שהיא לא אהבה את כספיאן ושאדמונד מכוער נורא, אבל אני נוטה לא להסכים איתה. אדמונד חמוד וכספיאן גם. אז שיר הגיעה ואמרתי לה בוקר טוב ויום 13 אחרון (מחר יש לשיר יומולדת. וגם לאמא שלי. ולטאלים מסוול קאליבר. ולסבתא שלי. ולבן-דוד שלי. ולעוד כל מני אנשים.) ומתי שהוא במהלך היום עלינו לאוטובוס ונסענו לתל-אביב. אני ישבתי ליד מעיין, מאחוריי יובל קורן וצדקה, מימיני חלון, ומלפניי שגיא ותום הרמן. היה מגניב. ותל ונדב שאלו אותי איך קוראים לדבר הזה עם החרוזים.

"נו, הזה עם החרוזים שעושים ככה ~תנועות כל שהן~"

"חשבונייה?"

"כן! טוווווווב!!!"

ואז הם התחילו לדבר על חשבוניות. ואז הם התחילו לדבר על הפונקציה של הפנר. ומעיין ומור שרו, ויובל קורן קיטר כל הזמן ושיר ותום דיברו על כל מני דברים (ובאותו הזמן שמעתי מוזיקה, ועדיין הקשבתי לכל זה.) ועשינו שלום לנהגיי מסעיות ולחיילים באוטוביסים שלידיינו. וכשנכנסנו לתל-אביב ראינו את אוטו ניסים ואת אוטו אדיר וגם חנות לאריזות (מי לעזאזל פותח חנות לאריזות?!) וחנות למגנטים ומדבקות (תשכחו מה שאמרתי על חנות האריזות. זה שיאO.O) ובסוף הגענו לחניון. והלכנו ברגל עד למוזאון נחום גוטמן. בדרך ראינו את המסעדה של הסלברטי ועוד ארבעה ימים נגמרים הלימודים ויש חלוקת תעודות3: וגם אחד שאני אמורה להכיר אותו שכולם ראו ואני לא אז אנ'לא זוכרת מי זה היה, וגם ראינו את הבית של שי עגנון ועברנו ליד שלוש 20 (שזה בעצם פח זבל).

במוזאון היה נורא משעמם. בקומה הראשונה שהיינו בה היו ציורים שהעידו על דפקט כל שהוא במוחו של נחום גוטמן (יש לי את הספר לובנגולו מלך זולו. הציורים שלו מאוד אומנותיים, אבל אנ'לא מבינה את האומנותיות שבהם והם גם לא יפים. ושילך לחפש טושים בכיס של דורימון.) והיא סיפרה לנו סיפור מאוד יפה.

נחום גוטמן נולד ברוסיה. כשהוא היה בן 6 הוא עלה עם המשפחה שלו לארץ ופתאום התאהב בה ועוד ארבעה ימים מסיימים לימודים.

מה קרה? פשוט מאוד. הוא היה רוסי שעבר פתאום למקום חם עם שמש מאוד חזקה. אז מה שקרה שהוא קיבל מכת חום. אבל בגלל שהוא היה נורא צעיר אז המכה הייתה מאוד מאוד מאוד חזקה. מספיק חזקה כדיי לגרום לו לזעזוע מוח. וזה מה שקרה.

אחר כך ירדנו קומה וקיבלנו מהמדריכה השנייה דפים עם ראשים של זברות והיינו צריכים להמשיך את הזברות. אני ציירתי חתול בצד השני של הדף3=. ואז יצאנו החוצה והכרנו מדריכה ממש נחמדה שקראו לה נועה. בניגוד לשתיים האחרות שהיו מאוד משעממות, היא הייתה נחמדה ומצחיקה ואינטיליגנטית ביותר. היה נחמדD:

והיא עשתה לנו סיבוב באיזור וראינו את הבית של אריק איינשטיין (אבל היא לא סיפרה לנו איפה הוא באמת, היא רק אמרה שנעבור לידו.) ושניי בתים ממש גדולים של האחיות שלוש (ג'מילה ואחותה הגדולה והפחות מוצלחת) ואת בית הקולנוע שהפך למגרש חנייה וגם את המסעית של "קוצ'קו הובלות"DDDDDDDDDDDD=

ואז חזרנו וראינו את שלוש 33 (בניין מדהים. חובה לראות.) וכל מני כתובות גראפיטי חמודות ובלה בלה בלה ועוד ארבעה ימיי לימודים וחופש גדול%$&)^$)*_#_)*_(#^%_()*_)*_)^).

בקיצור היה לא משהו. אבל עוד ארבעה ימים מסיימים ללמוד. בדרך חזרה ישבתי ליד יותם והלחנו את "אסור לעמוד" מעט קונגו סופרלנד.

למנגינת ג'ינגל בל:

אסור לעמוד, אסור לעמוד,

דממה מעיקה

נא לשבת ולהחזיק ידיים בהגה הסירה, א-

סור לעמוד, אסור לעמוד,

דממה מעיקה

נא לשבת ולהחזיק ידיים בהגה הסירה

שיר מאוד אומנותי3=

עוד ארבעה ימים ללימודים%$&)$^_#)*_()^_#%(*_(_$(^_*(#_()%*)#_%^#_)*(_%^#)_#)%_)#%&(D=!!!!!!!!!!!!!!

וחזרתי הביתה ואז התחלתי לכתוב את הפוסט הזה. היה נורא כיף וכתבתי על כל מה שעברתי היום והיה נורא נחמד אבל הייתי ממש עייפה אז לא כתבתי הכל.. רק חלק... תוך כדי גם דיברתי עם מרוקו. אבל היה דיי משעמם. ואז מרוקו הלכה ואז הגעתי לחלק בו אני כותבת שאני כותבת את הפוסט הזה. והחלק הזה ממש ממש משעמם ועלוב וגם לא מעניין.

אני יכולה לשבת שעות ולכתוב את הקטע הזה על זה שזה קטע בבלוג שלא כתוב בו שום דבר, אבל פתאום נזכרתי שכואבות לי האצבעות וגם שלא סיפרתי לכם על הסרט הנסיך כספיאן ועוד ארבעה ימים ללימודים%$&*#$(^)*_(^_*(_#^(%#*(^(*_#^%((**(D:

הסרט הרבה יותר מגניב מהספר. וזה נדיר, אני יודעת, אבל בספר לא היו קרבות בכלל והוא היה דיי גרוע. והסרט היה מעולה3=!!!!!!!

אני לא יודעת להחליט מי הכי חמוד... וסוזן דיי השתפרה מהסרט הקודם, אבל לוסי עדיין נראת כמו קוף. ואדמונד ופיטר נושים במיוחד וגם הנסיך כספיאן. האמת כספיאן בכלל צריך להיות בלונדיני... אבל כספיאן ממש דומה לאיניגו מונטויה מהנסיכה הקסומהO.O אותו קול, אותו מבטא, אותו שיער, אפילו אותה חרב. רק צעיר יותר וחמוד יותר3:

ועד כאן הפוסט נכון לעכשיו. מיד פוסט שביתה ואז אענה על השאלון השבועי.

 

ואגב, שאלה שנשאלה במהלך היום. מישהו יודע אם יש דרורים באוסטרליה?.?

נכתב על ידי *~Baka_Hime~* , 15/6/2008 13:52   בקטגוריות טיפשות, אנשים ומה שבאמצע, טיפשי כהרגלי, מגניב?, מוזר, מתוך שעמום!, סתם כי בא לי לעדכן.., סתם שטויות, החיים המוזרים שלי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביחד ניפתח לניצן בלוג. או שלא. רק אלוהים יודע.


אז אחריי הפוסט הממש ממש ארוך ממקודם נכנסתי לשוונג. ועכשיו אין לי מה לעשות.

בדרך כלל אני מעדיפה לכתוב על זה שאין לי מה לעשות ואין לי מה לכתוב, ועל כמה זה מבאס שאין לי על מה לכתוב וכאלה דברים

אבל פתאום בא לי שניצן תיפתח בלוג.

אבל לי היא לא מקשיבה (ובצדק).

אז עכשיו אני בשביתה. אוקיי?

אני שובתת. אין יותר פוסטים! אין תגובות!

זהו.

שביתת בלוגרים.

עד שניצן פותחת בלוג לא כותבים כלום.

נו ניצן, שמחה עכשיו?

זהו.

עכשיו כולנו נשב פה ונחכה עד שהיא תפתח בלוג!

מה היא חושבת לעצמה?!

שהיא לא תפתח בלוג ואנחנו ככה נעבור לה על זה בשקט?!

בכפכפים של ניסים*.

עכשיו אנחנו נשב כאן

ונחכה

עד שהיא תועיל בטובה לפתוח בלוג

ואנחנו נשב

ונחכה

כמה שצריך

עד שהיא תפתח בלוג

ואף אחד לא יעז להפר את השביתה

עד שהיא פותחת בלוג~

אז אנחנו שובתים

ולא כותבים כלום.

אז בפוסט הזה לא יהיה כתוב יותר כלום!

למה?

כי אנחנו שובתים!

זה למה!

לא נכתוב כאן כלום

עד שיהיה לה בלוג!!!

ברור?!

זהו.

אז אנחנו נחכה

עד שגברת ניצן תפתח בלוג

וגם אם זה יקח מאה מליון שנה

אנחנו נחכה

ונחכה

ונחכה

ונחכה אפילו עוד

עד שהיא תרגיש רע ותיפתח בלוג

גם אם היא תתחנן

ותתחנף

ותתפלל

ותתרפס

ותאיים לטגן שניצל ופאנקייקים מאותו המחבת

אנחנו עדיין לא נכתוב שום פוסטים

עד שהיא תפתח בלוג.

זהו.

לא מפסטפסטים עד שאין לניצן בלוג.

קפיש?!

זהו.

דיי.

ניגמר.

דיי עם הפוסט הזה.

נכתב על ידי *~Baka_Hime~* , 12/6/2008 14:05   בקטגוריות טיפשות, אנשים ומה שבאמצע, טיפשי כהרגלי, מגניב?, מתוך שעמום!, מוזר, מתוסבך, סתם כי בא לי לעדכן.., סתם שטויות, קטגוריה בפני עצמה, קטגוריהסכיזופרנית וסנילית. מישהו זוכר איזו קטגוריה, ביקורת, שחרור קיטור, פסימי, שביתה, מחאה חברתית, נקמת האידיוטים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קבלו במחיאות כפיים סוערות את הפוסט!!! *קלאפ קלאפ*


טוב, היום יש לי פוסט מאוד מעניין. אלא אם כן אתם אנשים רגילים ואז זה לא מעניין כי שום דבר ממה שאני כותבת לא מעניין בשל היותו ממש ממש טיפשי.

וזאת בעצם הסיבה שאני כותבת את הפוסט הזה...

תבינו, בתור אווטסאיידרית במקצועי אין לי עם מי לדבר. בתור ילדה שחושבת יותר מידי יש לי הרבה על מה לדבר.

בתור שילוב של שניי הדברים המאוד מאוד לא רצויים האלה, יצא שכל מי שיקרא את הפוסטים שלי הם הקורבנות של ניסוי כושל של אלוהים (בהנחה שהוא בכלל קיים... אבל אני דיי אתאיסטית, אז אני לא ממש מאמינה באלוהים, אבל זה כבר שמור לפוסט אחר...)

אז במקום להמשיך לזבל לכם את המוח בכל מני הקדמות ממש ממש מיותרות - אפילו שאני ממש ממש נהנת מזה - אז הנה כמה תאוריות ממש ממש מטופשות שחשבתי עלייהן במהלך חיי ולא היה לי מה לעשות איתן.

תהנו. או לפחות תעשו כאילו אתם נהנים.

 

המאטריקס וחייזרים

אתם מאמינים בחייזרים? ובמאטריקס? אני לא יודעת. אני גם לא יודעת אם אני מאמינה באלוהים, אני גם לא יודעת אם יש גורל, אני לא יודעת אם אני ימנית או שמאלנית, אני לא חושבת שיש לי מספיק ניסיון חיים כדי לבסס דעה בנושאים האלו. אבל בכל זאת, נגיד שיש באמת מאטריקס וגם קיימים חייזרים. אז התאוריה שלי היא שאחריי מה שקרה עם ניו/תומס א.אנדרסון המאטריקס שינו קצת את התוכנה מהבסיס ועד לסופה ובנו מחדש את מערך הסוכנים שלהם. הסוכנים החדשים שלהם הם משופרים במובנים רבים, והשינויים המרכזיים היו שהם לא נראים כמו בניי אדם - מה שמעניק להם תדמית מאוד מאיימת ומשאירת רושם, יש להם כוחות מעבר למהירות גבוהה - כמו ידע וטכנולוגיה שהמאטריקס לא בהכרח רוצה שבניי האדם ישיגו (או במצב אחר, ידע שהסוכנים אמורים להעביר לבני האדם כדי לרכוש את כבודם.), והיכולת להעלם. ואז המאטריקס חשבה על זה והבינה שאם כל בני האדם יסתובבו בין הסוכנים שלהם אנשים יתחילו לחשוד שמשהו לא בסדר, לכן יראה הגיוני יותר אם הסוכנים יהיו בעצם "יצריי אלוהים" שבאים רק כשנוח להם. ואם הם באים רק כשנוח להם למה אנשים לא רואים אותם? זה לא יהיה הגיוני. אז מדי פעם לוקחים הסוכנים אנשים מכדור הארץ ועושים בהם כאילו ניסויים כדי שאף אחד לא יחשוד שאלו באמת סוכנים, ובקיצור המאטריקס בנתה מסביב לסוכנים שלה תדמית של חייזרים, של יצורים מכוכב אחר, של מסטורין, של עוצמה.

מובן שהמאטריקס שולטת בבני האדם וכאן בהחלט מתאימה השאלה "אם המאטריקס כזאת כל יכולה למה היא לא משנה לבד את המחשבות של האנשים?" הסיבה פשוטה. לכל מי שהתייחס גם לסרט עצמו ולא רק לאפקטים או לשחקן שמשחק את ניו בטח ישמע מוכר הביטוי "תחנת כוח". אם המאטריקס לא תגרום לבניי אדם להפעיל את הראש, הם ייצרו פחות אנרגיה. זה מחזק מעט את התאוריה שלי, כי הקיום של אותם סוכנים ואי היכולת לראות אותם גורמת לאנשים להפעיל את הדמיון שלהם, ובכך לייצר עוד אנרגיה.

 

תחילת הזמן

אז זאת בעצם תאוריה מאוד לא תאורית, ואולי תחשבו שאני מפגרת בגללה. אבל אם לא תחשבו ככה יש לכם עוד כמה וכמה פוסטים שיוחיכו לכם שאתם טועים (אם ככה באמת כותבים "יוחיכו"...) כי אני מפגרת וזה דבר ידוע. אז חזרה לשאלה, מתי התחיל הזמן? השאלה יכולה להיות מנוסחת באופן קצת יותר פילוסופי כ"מתי היה הרגע שלפניו לא היה רגע?" טוב, הנה לכם תשובה. ברגע שהאדם היה זקוק לזמן. בטח לא הבנתם, נכון? אז אסביר.

כשהאדם התחיל לקרוא לאורך מסויים בשם "מטר", הוא קרה לו כך כי הוא היה צריך לציין משהו. הוא המציא בעצם את המטר, חילק אותו לדצימטר, סנטימטר, מילימטר, קילומטר, וכל מה שהוא היה צריך. הוא לא היה צריך יחידת מידה של מליארדית המטר, לכן פשוט לא הייתה יחידה כזאת עד שמישהו הזדקק לה. גם לפניי שהזדקקנו לציין מרחקים או גבהים במטרים ובסנטימטרים הדברים האלה פשוט לא היו קיימים. מטר הוא בעצם גודל פיסיקאלי שהומצע כי האדם היה צריך לציין משהו.

באותה המידה, גם הזמן הוא רק גודל פיסיקאלי. הזמן לא היה קיים בתקופת האדם הקדמון כי אף אחד לא היה צריך לקבוע עם אף אחד באיזו שעה להיפגש או לבדוק כמה חודשים לוקח הריון וכל הדברים האלה. זה פשוט לא עניין אף אחד. אז הזמן בעצם מעולם לא התחיל, כי הוא רק גודל פיסיקאלי שנועד כדיי לציין משהו! אתן דוגמא נוספת שתסביר קצת יותר טוב את העניין...

כלבה בהריון. ההריון של הכלבה מעולם לא נימשך באמת 4 חודשים, הוא נימשך בעצם עד הזמן בו היא הייתה צריכה להוציא את הגורים שלה החוצה. אז ארבעה חודשים הם הגודל הפיסיקאלי שמציין את זמן ההריון של הכלבה. נמשיך בהסבר עם גדלים פיסיקאליים נוספים, רק כדי שתראו שאני צודקת. כמה גורים יש לה? נגיד 8 גורים. אף אחד מעולם לא ניתקל בצורך לספור 678943509568058 גורים, לכן המספר הזה פשוט לא קיבל שם, כי לא צריך אותו. אז בדיוק אותו דבר כמו הזמן, אין המספר הכי גדול או המספר הכי קטן ואין מספר אין סופי, כי גם מספרים הם רק דבר שנועד כדי לציין משהו. ועד שלא נצתרך את המספר 678943509568058, בעצם לא תהיה לו שום משמעות והוא כאילו לא קיים. וכמה שוקל כל גור? נגיד שיש גור ששוקל 5 קילו. הוא לא שוקל 5 קילוגרם, 5 קילוגרם הוא הגודל הפיסיקאלי שמציין את הכלב, כדי שנוכל לתאר אותו. כך גם הגובה שלו, הצבע שלו, ואפילו הסוג שלו. כל הדברים האלה הם לא דברים שהתחילו מתי שהוא או שהם ממש "קיימים", הם פשוט עזרים כדי לציין דברים.

 

שיכבת אוויר בתוך כדור הארץ

ליבת כדור הארץ היא חמה מאוד מאוד ומוקפת במים (כדור הארץ מורכב ממים ומיבשות). כמו שאתם יודעים, בטמפרטורה של 100 מעלות צלזיוס (או 212 פרנהייט) מים רותחים ומתאדים לאוויר. מה הטמפרתורה בליבת כדור הארץ? בואו נגדיר את זה ככה, קשה לי להאמין שמספיק קר שם בשביל שלג. או גשם. או מים באופן כללי. ומה קורה למים בתמפרטורה גבוהה שכזו אם לא מעבר למצב צבירה גז. אז במצב רגיל הגז שמתאדה היה פשוט עובר דרך המים בבועות ויוצא אל האוויר הפתוח. אופס, שכחנו נתון אחד. מדובר פה בגובה של כמה מליוניי מטרים מתחת לכמה מליוניי טונות של מים. כלומר לחץ מאוד מאוד גדול על המים שמתאדים וגם דרך מאוד מאוד ארוכה למעלה. אז מה שקורה בעצם שהאדים לא מצליחים לצאת החוצה בקצב שמתקזז עם התאדות מים נוספים, ונוצרת שיכבה של מים מאודים שלא יכולים לצאת מספיק מהר כדי שהשיכבה תיקטן או תעלם. זה גורם למפלס המים לעלות. ופה מסתיימת התאוריה הבסיסית שלי ומתחילה תאורית היבשה.

לפניי כמה מליירדיי שנים התערער האיזון בפנים כדור הארץ, והתרחשה רעידת אדמה אדירה כל שהיא או פריצה בלתי טבעית למטח הפנים של שיכבת הגזים הנ"ל. התוצאה היא שכל הגזים שבפנים משתחררים בקצב מטורף ביחס להשתחררות הטבעית שלהם, וככה יורד מפלס המים ב"פתאומיות". (הגרשיים נמצאים כאן כי יש כמה אפשרויות ושום דבר לא בטוח. יכול להיות שכל האוויר השתחרר במכה אחת, ויכול להיות שהוא פשוט השתחרר בקצב מהיר יותר מקצב ההתאדות אבל התהליך לקח אלפיי שנים - תאוריה נוספת שאחזור אליה אחר כך.) הירידה המשמעותית במפלס המים ובכל זאת מקומות מסויימים שבהם עוד יש מים אפשרו התחלה של חיים חוץ-ימיים, ואת תורת האבולוציה כולנו כבר מכירים ואין טעם להתעסק בה.

זה מסביר כמה טענות של חוקרים רבים, שעליית מפלס המים ודברים שכאלה הם תהליכים שכדור הארץ עובר באופן טבעי וההתחממות הגלובאלית היא דבר מלבד תמריץ לפעולה שקורת גם בלי התערבותיינו.

 

שכבות שונות באדמה, הרים ועמקים, אוויר בליבה ודינוזאורים

כמו שאמרתי, משהו מאוד קיצוני היה צריך לקרות כדי שהמפלס ירד בצורה קיצונית כל כך. אז התאוריה דיי מחולקת לכמה תאוריות יותר קטנות אבל כולן מבוססות על העיקרון ששום דבר לא בטוח ואין דרך לדעת בוודאות שום דבר שלא ראינו בעיינים (וגם לא ממצאים מדעיים, אף אחד לא יכול להתחייב שכל חוקיי הפיסיקה היו זהים לפניי חצי מליירד שנה!).

החלק הראשון הוא הדינוזאורים. מן הסתם שכבת האוויר לא הייתה שם מאז ומעולם, אלא נוצרה לאט לאט. אז התאוריה שלי היא שהיו חיים גם לפניי זה, הדינוזאורים. הדינוזאורים התחלקו לדינוזאורים יבשתיים וימיים. כשנגמרו משאביי הטבע והמקום של הדינוזאורים היבשתיים האבולוציה גררה אותם לים, ודחקה דינוזאורים ימיים לתחתית הים. הדחיקה גרמה למספר סוגים של דינוזאורים להסתגל לעומקים בלתי סבירים (חלק מהתאוריה היא שהיצורים האלה חיים עד היום במקומות שהאדם לא יכול לדמיין אפילו!) וזן אחד הגיע בדיוק לגבול בין הגז למים. הזן הזה כנראה פרץ את קרום האוויר וגרם לערעור של הלחצים ובכך איפשר לגז לעבור מהר יותר דרך שכבות הנוזלים - שהיו בתנועה רבה יותר מקודם מאחר שנוספו כל כך הרבה יצורים לים. כל הגורמים האלה נאספו ביחד להעלמות של השיכבה וחשיפה מחדש של היבשה.

ואם השכבה הזאת באמת נעלמה בתהליך שלקח שנים על גביי שנים, זה מסביר למה האדמה מורכבת משכבות של אדמות שונות. כל אחת מהשכבות הושפעה מקמות אחרת של מים, שלא לדבר על זה שיכול להיות שאותם הגזים שיחררו לים חומרים שכיום מוכרים כחומרים לא מהעולם הזה (תאוריה סמויה), והחומרים האלו שינו הרכבים של שכבות אדמה מסויימות.

ואם זה לא מה שקרה? אז יש עוד הסבר לשכבות השונות. כולנו מניחים שפעם כל היבשות היו יבשת אחת (שגם השם שלה התחיל בא'. אבל תאוריה בנושא שכל היבשות מתחילות בא' בשפה העברית עדיין לא המצאתי...) ושהן התפרקו. אז אני אומרת לא! דיי לכיפוח! דיי לקיבוע! מה אם פעם העולם היה מורכב מאיים איים והעלמות השיכבה באמת נגרמה מרעידת אדמה מאוד מאוד חזקה? ואם הרעידה הזאת הייתה מספיק חזקה כדי לשנות את איזון הלחצים על שיכבת אוויר מתחת למליוניי טונות של מים, היא בוודאי מספיק חזקה כדי להזיז ממקומם כמה חלקיי אדמה! אז מה שקרה זה שאיים התנגשו זה בזה (באותה המידה זה יכול לקרות גם משינוי במסלול של כדור הארץ או התערבות חיצונית של חוצנים כל שהם) ואז איים שעלו אחד על השני נשארו מחוברים ויצרו הר או גבעה או בקעה או כל דבר אחר, איים שעלייהם עלו יותר מידי פשוט שקעו יותר ויותר וכך נוצרו שכבות אדמה מתחת לאיים שביססו יותר את השכבות האליונות ויצרו יבשות יציבות יחסית, ואיים מסויימים פשוט התנגשו וחזרו לאחור. כך נוצרו הרים ובקעות, שבות שונות של חול, ביסוס יציב חלקית בלבד והשלמה מדוייקת בקושי של כל היבשות ליבשת אחת.

 

חלקיקים בקור וחלקיקים בחום

אומרים שאין אנרגיית קור.

לכו תוכלו ליצ'י מקופסאות שימורים.

אני אומרת, חלקיקים צריכים אנרגיית חום בקור וקור בחום.

משפט מסובך לא? לא נורא תתמודדו. תתנחמו בעובדה שאני הייתי צריכה לחשוב על כל הדברים האלה, ואז לקח לי מליון שנה להסביר אותם לעצמי, ואני ילדה מאוד קשת תפיסה, אז גם אתם יכולים אם אני הבנתי.

ואם אתם לא, לט מי אקספליין איט טו יו אס ת'יי אקספליין איט טו מי אין דה וואייט האווס.

כשמחממים חלקיקים, הם צריכים להתקרר. איך עושים את זה? שאלה טובה. שריפת אנרגיית חום. החיכוך הוא בעצם מה שקורה כשהחלקיקים זזים במהירות ושורפים את אנרגיית החום שלהם כדי שתשאר להם רק אנרגיית קור. החום שבחיכוך הוא אנרגיית החום שהחלקיקים מוציאים מעצמם בזמן הפעילות המוגברת.

ומכאן הגעתי לחלק השני, אנרגיית קור. פשוט הפכתי את החלק השני מחום לקור. אז כשחם לחלקיקים הם רוצים להתקרר, ומן הסתם כשקר להם הם רוצים להתחמם. ואת זה הם עושים בדיוק הפוך מלהתקרר, שורפים אנרגיית קור. בעיה, פעילות שורפת אנרגיית חום. אז אם ככה חוסר פעילות היא שריפת אנרגיית קור! אבל זה לא הגיוני. מזל שחשבתי על זה כבר קודם, וגם את זה הסברתי. אנרגיית קור היא בעצם לא אנרגייה שנשרפת, אלא אנרגייה שמשתנה. בזמן הפעילות נשרפת אנרגיית החום, וככל שהחלקיק יותר קרוב למצב מנוחה פחות אנרגייה נשרפת ובמקביל יותר אנרגייה מיוצרת. מיוצרת הכוונה היא שבחוסר פעילות אנרגיית הקור משנה את עצמה לאנרגיית חום.

אולי זה יראה ככה יותר ברור:

בזמן תנועה->חום בורח

בזמן מנוחה->קור משתנה לחום

אז זה המקסימום שאני יכולה לעשות כדי שזה יהיה יחסית ברור...

 

סוף היקום

אם היקום אין סופי, גם אין לו התחלה, כי תמיד אפשר להתחיל מהסוף ולסיים בהתחלה. אם אין לו התחלה מן הסתם לא יכול להיות אמצע, או לפחות ככה נדמה לי, כי אני לא מכירה הרבה אנשים שניכנו בכישרון הלהמשיך משהו בלי בכלל להתחיל אותו. זה מוביל אותנו לנקודה שהעולם בכלל לא קיים. אבל העולם נראה לנו קיים (גם בנושא הזה יש לי מלא תאוריות ואם נראה לכם שיש לי מספיק זמן לכתוב את כל מה שקורה אצלי בראש אז כמו שכבר אמרתי לכו תוכלו ליצ'י מקופסאות שימורים.) אז הוא חייב להיות עם אמצע או התחלה או סוף, ואם אחד מהם קיים זאת אומרת שכולם קיימים כי תמיד אפשר להתחיל מהאמצע ולסיים בהתחלה או להתחיל בסוף ולסיים באמצע או בכל וארייציה שתרצו, כדי להגיעה לקיום צריך תמיד נקודת התחלה, נקודה לעבור דרכה ונקודה לסיים בה. אפשר להתחיל באיזה סדר שרוצים, ואפשר גם להתחיל ולסיים באותה הנקודה, אבל אי אפשר להתחיל לסיים ולעבור דרך אותה הנקודה כי אז בעצם אין שום קו של קיום. תנסו פעם להעביר קו שמתחיל ניגמר ועובר דרך אותה הנקודה ואין שום נקודה אחרת מלבד הנקודה הזאת ותגלו שזה בלתי אפשרי. אז הנה לכם סוף. זה אולי ישמע אידיוטי, אבל רוב הדברים שאני כותבת הם דיי אידיוטיים אז לכל הרוחות איתכם תפסיקו להתלונן ואם יש לכם משהו נגד טיפשות שאלוהים יעזור לכם, למה אתם פה?

המצב הוא כזה - אם העולם באמת קיים, אז הוא מוקף כולו בקיפה ענקית שאין בה שום חריץ או פגם. הקיפה הזאת אפילו לא עשוייה מחלקיקים או מכל דבר שמישהו יכול לתאר לעצמו, ואין בה אפילו רווח ששואף לאפס. אין בה שום חריצים או מעברים. מה שבתוך הקיפה הוא מה שקיים, ומה שבחוץ הוא הדבר האין סופי - כלומר הלא קיים. וזאת הסיבה שבקיפה אסור שיהיו חריצים, כי אז הקיום יתמזג עם האין-סופיות ויהפוך לאין סופי בעצמו ויעלם. בגלל זה אסור לעולם להגיע לקיפה הזאת ולעבור דרכה, כי אז יחברו את הקיום עם אי הקיום, וזה לא מתאים לי שהעולם יפסיק התקיים סתם ככה כי אין לו סוף. לעזאזל, אם פשוט נעלם זה יהיה ממש חרא. זה לא מוות משעמם ונורא מבאס פשוט להעלם ולא להיות קיים? יותר מגניב להידרס או להחטף או כל מני דברים יותר מגניבים...

 

קיפת הקיום והמפץ הגדול

עכשיו נניח שהיה מפץ גדול והגז עדיין מתפזר ביקום ויוצר גלאקסיות חדשות. לא, יודעים מה? קודם ניסוי.

קחו כדור גומי או מחק או כל דבר קופצני אחר.

החזיקו מעל השולחן ואז עזבו את החפץ.

הוא נפל ונפל ונפל עד שהגיע לשולחן ואז קפץ, או נעצר אם הוא לא קופצני.

חזרה לעניינים. הגז שמתפשט בגלאקסייה ימשיך עד שיגיע לקיפת היקום. אם הוא לא יפרוץ אותה, הוא יעצר או יחזור לאחור. אם הוא יחזור לאחור הוא יצור כוכבים במקומות לא הגיוניים וישנה את כל האיזון בין הכוכבים. המצב הזה דיי דומה למקרה בו הוא יעצור. אם הוא יעצור שום דבר לא ימשיך להשלים את האיזון בין כוחות המשיכה של הכוכבים וגם במצב הזה, בדומה לחזרה לאחור, כוח המשיכה של כל כוכב, גלאקסייה, ירח או כל דבר בכלל, פשוט יגבר על מה שמסביבו - כי פשוט נהיה מוקפים בכוכבים שאין מסביבם שום דבר שיאזן אותם! זה יגרום לכל הכוכבים פשוט להימשך אחד לשני ולאט לאט לחזור יותר ויותר למרכז הקיום, ואז לחזור בדיוק לנקודת ההתחלה ממנה יצא הגז של המפץ הגדול.

מהמצב הזה יכול להיות שהכל פשוט יחזור על עצמו, או שזה יקרה כל כך מהר שהפיצוץ ינפץ את הקיפה והכל פשוט יעלם.

 

ועכשיו דיי עם התאוריות, הגיע הזמן לקצת בידור!!!

חשבתי על עוד כמה שינויים שאפשר לעשות בשפה האנגלית3=

אל תתייחסו לשגיעות כתיב, אפילו בקרטיס ההקלות שלי (או קרטיס למוגבלים, תלוי אם אתם מורים פסיכולוגים או ילדים ענייניים) כתוב במפורש "וי" ליד התעלמות משגיעות כתיב.

שיעור חופשי - Free class

דו-קיום - Double existness

מילון קיס - (אין לי כוח לשנות כל שנייה מעברית לאנגלית וחזרה. מוזר, אני כן יודעת לכתוב דיקשנרי וגם פוקט... סתם אין לי כוח) פוקט דיקשנרי

כלב צייד - האנטינג דוג (איטס אה בירד? איטס אן ארפליין? נוו! איטס אן האנטינג דוג!!! אוי זה נשמע כל כך טובXDDDD)

שעון קיר - וול-וואטצ' (זה אני חייבת כי זה פשוט כל כך מגניב... WallWatch)

ועד כאן כי אין לי מה לכתוב כרגע... אז ג'א נה!!! 3=

תכף אענה על השאלון השבועי!

נכתב על ידי *~Baka_Hime~* , 11/6/2008 15:33   בקטגוריות טיפשי כהרגלי, מגניב?, מוזר, מתוך שעמום!, מתוסבך, סתם כי בא לי לעדכן.., סתם שטויות, שחרור קיטור, פילוסופיה והעולם הגדול, קטגוריהסכיזופרנית וסנילית. מישהו זוכר איזו קטגוריה, קטגוריה בפני עצמה, טיפשות, אנשים ומה שבאמצע, צפון דרום מזרח ומערב. אופס! איפה אני? (אבודים)  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרצל - שניצל פרגיות


היי ניצן חמודה ומתוקה שלי שאני כל כך אוהבת D:

משעמם לי אז אני כותבת סיפור.

אקדיש לך את הסיפור כשתפתחי בלוגD:

 

קבלו במחיאות כפיים סוערות את הפרק הראשון של "הרצל - שניצל פרגיות"!!!

 

פרק ראשון, הכל התחיל ב...

מה קודם למה, הביצה או התרנגולת? אף אחד לא יודע, אף אחד לא ידע, לא בטוח שאיי פעם נדע, אבל כן בטוח שזה לא המקום הנכון לברר. כי גם אני לא יודעת. אבל אני לא העניין כאן, אני רק המספרת. גיבורו האמיתי של הסיפור הוא לא אחר מהרצל. מי זה הרצל אתם שואלים? גם אני שאלתי את עצמי מי זה הרצל, עד שידעתי מי זה הרצל. אז הרצל הוא גיבור הסיפור, ויותר מזה אתם לא יודעים. טוב, עכשיו תדעו:

הרצל התחיל כביצה לבנה ורגילה לגמריי. הוא גם בקע מהביצה כמו כל אפרוח רגיל וגדל להיות תרנגול רגיל למדיי. היו לו חיים תרנגוליים וחסריי דאגות מהיום בו בקע עד היום בו קרה דבר נורא. היום בו חיו של הרצל השתנו אחת ולתמיד. היום בו פלשו ללול התרנגולות חבריי המפייה השווייצרית והחריבו את כל המקום. הם לקחו את כל התרנגולות האחרות, הרסו את הלולים ואפילו לא ניגבו את הרגליים על השטיחון לפניי שנכנסו (מרטה מאוד התעצבנה מזה, היא רק שטפה וכבר מלכלכים לה את הריצפה?! בושה!).

הרצל לא שכח ולא סלח לאנשיי המפייה השוויצרית מעולם. אבל דבר אחר הטריד את מנוחתו עכשיו. הוא האחרון שנשאר מהלול, בלי בית, בלי משפחה, בלי חברים, בלי מקום ללכת עליו, ובלי סוני-פלייסטיישן 3. 'מה עכשיו?' הוא חשב לעצמו. וכשנראה שהמצב כבר לא יכול להיות גרוע יותר, התחיל לרדת גשם. כאילו מישהו שם למעלה מאוד מאוד לא אוהב אותו. הרצל היה לבד לגמריי בעולם, והוא לא יכל לעשות דבר בנושא. אז הוא לקח מקל ומטפחת אדומה ויצא למסע לחפש לו בית חדש.

סוף פרק ראשון.

 

פרק קצר במיוחד, כי זה מן פרק הקדמה כזה... לא חשוב זה מוזר._."

אמשיך מחרD:

נכתב על ידי *~Baka_Hime~* , 4/6/2008 16:09   בקטגוריות טיפשי כהרגלי, מגניב?, מוזר, מתוך שעמום!, סתם כי בא לי לעדכן.., סתם שטויות, סיפרותי, סיפור בהמשכים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סוף העולם 3:


בתור חובבת סרטיי מדע בדיוני אני מכירה לא מעט סיפורי סוף העולם. או הבאד-גאיי רוצה להשתלט על העולם, או חייזרים, או שדים... יש מלא דרכים. אבל אף אחד עוד לא כתב על מפץ גדול שני ובגלל זה זה כל כך מגניבD:

נו ברצינות, תחשבו על זה רגע. זה לא יהיה סופר שולט לשחזר את המפץ הגדול - בהנחה שבאמת היה מפץ גדול - ולהרוס ככה את העולם?

זאת לא הדרך הכי מכורית ומגניבה שאיי-פעם חשבו עליהD:?

טוב, עכשיו כשסוף העולם בפתח, צריך להתחיל לחשוב על העתיד.

אבל רגע, אם לא יהיה מפץ גדול 2;;?

בכלל, איך מתחילים מפץ גדול?

זה מאוד מאוד משונה...

אחקור את הנושא...

אבל תחשבו מה יקרה אם הניסוי יכשל... אם לא יצליחו ליצור מפץ גדול, מה יעלה בגורלם של המדענים?

ואם יצליחו ליצור מיני-מפץ שיצור עוד עולם שיהיה אפשר להיכנס עליו דרך שער מיוחד או משהו כזה? ואם יתחילו לשווק מיני מפצים באופן המוני?

ואם באמת העולם יושמד, אז מה? גם ככה כולנו מתים בסוף.

אבל זה נחמד לחשוב על זה כ"מתנו למען המדע"D:

אני לא מבינה למה לתבוע את המדענים האלה. זה נשמע נורא מגניב. מסוכן אבל מגניב.

מה דעתכם, הניסוי יעבוד?

הממ...אם הוא יעבוד צריך לחשוב מה לעשות עם החיים שלנו.

לי יש כמה דברים שאני צריכה לעשות לפניי שאני מתה.

זה פטתי, אבל שיהיה:

-לשמח 100 אנשים

-לעשות מעשה טוב אחד לאדם שאין לו שום דבר

-להגשים למישהו חלום

אלה שלושת המשימות שאם לא אצליח לעשות...אז אני בעצם אמות לחינם...

אבל לפחות בדרך מגניבהD:!!!!!!!!

טוב, אין לי הרבה לכתוב בנושא... וגם ככה הפוסט הזה עלוב... אז אם יש פה קוראים חדשים לבלוג שלי סליחה ומחילה, זה לא תמיד ככה;.;!!!!

פשוט אין לי הרבה מה להגיד על המפץ הגדול 2 כי אני לא באמת חושבת שהיה מפץ ראשון._."""""

ואם באמת יצליח הניסוי הזה, זה יהיה מוזר נורא. ואז היה לי על מה לכתוב.

אם יצרו מפץ גדול שני בדיוק כשיעברו חייזרים ליד הכוכב שלנו, מה הם יחשבו עליינו?! שאנחנו לא מתורבתים כי אנחנו מפוצצים את עצמינו. ואז או שהפסדנו חברים חדשים או שניצלנו מכיבוש. אבל זה לא מעניין במיוחד, נכון?

ואם באמת נשמיד את העולם, זה יהיה בסדר. תחשבו על זה שהדרכים האחרות שלנו להיות מושמדים זה אם נשתמש בכל המשאבים הטבעיים שלנו, או שניצלה בגלל החור באוזון, או פצצה גרעינית איראנית, או שניטבע, בכל מקרה כמעט כל הדרכים האחרות זה סוג של התאבדות. ואני אולי לא יכולה לחכות כבר ליום שאמות, אבל התאבדות לדעתי זה דבר פסול. למען האמת גם לפוצץ את עצמיינו זאת התאבדות, אבל מה לא עושים למען המדעXD

וזה כל מה שכרגע עולה לי לכתוב על המפץ הגדול שאולי יקרה שוב ואולי לא. עד כאן לפי שעה, נתראה עוד מעט כנראה3:

 

עריכה של הרגע האחרון:חורים שחורים!!!

לא כתבתי מילה על חורים שחורים וזה מדכא אותי כי חורים שחורים זה דבר לגמריי מגניב ביותר. חור שחור זה בעצם גוף שהתפוצץ. כדי שגוף מסויים יהפוך לחור שחור, צריכה להיות עצורה בתוכו אנרגיה אדירה. הסיבה שהוא שחור היא הסיבה שהוא חור. חור שחור שואב כל דבר שנכנס לשדה המשיכה שלו, כולל אור.

אבל אף אחד לא יודע מה יש בצד השני של החור השחור!!! וזה יהיה כל כך מגניב לבדוק את זהX3!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם באמת יצליחו להפוך את כדור הארץ לחור שחור ונישאב לחור שחור אז יש כמה אפשרויות. או שכולנו נמות, או שנגיע לעולם אחר, או שכלום לא יקרה, או שנשאר בתוך החור השחור, ויש עוד כמה אבל לא חשבתי על עוד משהו שמצדיק עוד שורה עכשיו3:

מעניין איך נראים אנשיי החור השחור. אולי פלוטו נשאב לחור שחור?! רגע...אז אם כדור הארץ יהפוך לחור שחור גם מאדים ונוגה ישאבו?! אוווו זה כל כך כל כך מגניבX3!!!!!!!!!!!!

 

 

הממ הממ הממ, עוד עריכה של הרגע האחרון.

הנה שיחה שלי ושל קיסומי שאני אוהבת ומכבדת בנושא... לא שיניתי כלום, קבלו:

kisumi אומר/ת (15:37):

תגידי באקה,

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:37):

?

kisumi אומר/ת (15:37):

איך את הית מרגישה אם הית מגלה שהיו מסכנים אותך ואת כולנו רק בשם המדע? .."

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:38):

באיזה הקשר?.?

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:38):

הניסוי?.?

kisumi אומר/ת (15:38):

~מדברת לעצמי~ טוב המדענים רוצים להוכיח שנוצרנו מהמפץ הגדול וכל זה והם המציאו איזשהו מאיץ חלקיקים כזה כדיי להוכיח את זה,

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:39):

כי אני בהחלט מעדיפה להישאב לחור שחור בשביל ניסוי מדעי ואולי להגיע לעולם אחר

kisumi אומר/ת (15:39):

והם אומרים שהסיכוי כמעט אפסי שהחור לא יעלם ואנחנו וכל היקום נבלע בפנים וכל זה...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:39):

על לטבוע או למות מפצצת אטום או כל מני דברים כאלה...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:39):

לדעתי זה מגניב

kisumi אומר/ת (15:39):

ואם אני אמות?...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:39):

בסופו של דבר כולנו מתים.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:39):

השאלה באיזה מצב את רוצה להיות כשתמותי.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:40):

זקנה ומקומטת, מלאה כולך במים, מעובטת מרעלים, יש המון אפשרויות...

kisumi אומר/ת (15:40):

אממממ....

kisumi אומר/ת (15:40):

להיות ליד מישהו שממש ממש חשוב לי?...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:40):

חור שחור נראה לי מגניב בגלל שאף פעם לא יצרו קשר עם מה שנשאב לחור שחור. ואם בצד השני של החור השחור יש עולם אחר כמו משולש ברמודה כזה?

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:41):

זה לא משנה איפה, גם לא איך, שום דבר לא משנה. הנקודה היא שכולם מתים.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:41):

אם נעזוב את כדור הארץ ככה אנחנו גם במצב של מוות בטוח וגם באותו המקום.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:41):

אבל אם נישאב כולנו לחור שחור ובצד השני יש עולם אחר?

kisumi אומר/ת (15:42):

טוב זה דיי סדיסטי ואני שונאת סדיסטים...

kisumi אומר/ת (15:42):

כאילו מה עדיף יותר?.. להסתכן ואולי להתאכזב או להשאר במציאות שנוח לך בה?....

kisumi אומר/ת (15:43):

ואם יקרה לך משהו רע שם?....

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:43):

אבל גם כאן יקרה לי משהו רע.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:43):

אני אמות.

kisumi אומר/ת (15:43):

ואם לא אוכל לעזור לך?... ~על סף בכי~

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:43):

אם אני אהיה מתה אני אהיה מתה ומה שהספקתי לא משנה.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:43):

בסוף כולם מתים ודיי.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:43):

אם אני יכולה לגלות משהו ממש מגניב לפניי זה אז למה לא?

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:44):

מקסימום אמות, וזה לא כאילו שאם לא ננסה נחייה לנצח!

kisumi אומר/ת (15:44):

אבל אני לא רוצה לאבד מישהו שחשוב לי........ ~על סף בכי~

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:45):

אבל גם את תמותי בסוף, כולם מתים...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:45):

זה לא ישנה שום דבר אם נמות מסיבה כזאת או אחרת...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:45):

ועד שזה יקרה אני מעדיפה להוציא את המקסימום שלי בשביל כאלה שכן חשוב להם לחיות, כי זאת מטרת החיים שלי. ואני לא רואה מטרה אחרת.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:46):

אבל כשאמות הסבל יגמר ואף אחד לא יצתרך להתעצבן שאני דיכאונית או מוזרה וכולם יהיו שמחים עד שגם הם ימותו...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:46):

בסוף כולם מתים.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:46):

תחשבי על זה ככה

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:46):

אם בעוד המון המון שנים אנשים יחיו לנצח

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:47):

לא נראה לי שיזכרו אנשים שלא עזרו אף פעם לאף אחד ולא עשו שום דבר.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:47):

זוכרים בדרך כלל אנשים שהספיקו לשנות את העולם...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:47):

וחוץ מזה אם באמת יש עולם אחר בחור השחור אני רוצה לראות אותו...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:50):

את רוצה למות כמו כל אחד אחר? לחיות חיים רגילים ונוחים? לחיות כאילו שכיף לך? אני מקבלת את זה לגמריי. אין שום דבר רע בחיים משעממים, כי הם קלים ונוחים כל כך. וזה באמת נשמע כל כך כיף לחיות בשלווה ושהכל כל כך ברור וידוע ואין שום דאגות וספקות בשום דבר...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:52):

אבל לעזאזל, אני רוצה לעשות משהו עם מה שקיבלתי! אם באמת יש מישהו ששומר עלינו וקובע מה הגורל של כל אחד, אני לא רוצה להיות בין אלה שהגורל שלהם הוא החיים הקלים והנוחים. ואני לא רוצה לקבל את הכל ולהבין את הכל, כי אז בעצם אין שום סיבה לקיום שלי, ואני צריכה סיבה לכל דבר שאני עושה. אז אני מבינה את מי שרוצה להישאר איפה שבטוח, אבל זה לא מה שגורם לי להרגיש מועילה...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:52):

במה את רוצה לעבוד כשתיגדלי?

kisumi אומר/ת (15:52):

אני רוצה להיות מנגקה.

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:53):

נכון, את רוצה ליצור בעצמך, את רוצה לבנות עולם לפי הצרכים שלך. אני צודקת?

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:54):

אני רוצה להיות סופרת, אני רוצה לכתוב ספרים על עולמות אחרים ועל דברים שאף אחד לא חשב עלייהם לפניי. והסיבה שאני רוצה לעשות את זה היא כי אני לא רוצה לקבל את הכל כמו שהוא... אבל אני לא מספיק חזקה בשביל לשנות את העולם, אז האפשרות היחידה שיש לי היא לבנות לעצמי עולמות אחרים...

Ichinose Kotomi||הילדה והגפרור!|די לניסויים בביקר! גם לביקרים יש רגשות! אומר/ת (15:55):

~מטפסת על הגב של קיסומי~גם את לא רוצה חיים רגילים....תקני אותי אם אני טועה...

 

אני מאוד מאוד אקטיבית בשיחה הזאת, נכון^^"? טוב, זה מה שאני חושבת... אתם יכולים לשנוא אותי ולהגיד שאני טועה, אבל חוץ מלהתנהג כאילו שאני לא קיימת (דבר שאני טובה בו מאוד) אין לי הרבה מה לעשות^^"

אשמח לשמוע גם את דעתכם בנושא... אבל חשוב לי שתדעו מה הדעה שלי כדי שלא יהיו אי הבנות...

החיים הם הדבר החשוב ביותר שקיים, והדרך המוסרית היחידה לקחת אותם היא למען משהו אחר... וכשאתה מת בזיקנה או מתאונה, אתה מת בשביל משהו אחר. בשביל שזה שדרס אותך יכנס לכלא, או בשביל שהנכדים שלך יעריכו את החיים שלהם יותר... אם אתה מתאבד אתה מת לחינם. ואם אתה מת כמו כל אחד אחר הספקת כמו כל אחד אחר. וזה לא דבר רע, זה פשוט לא מה שמתאים לי...

וזה הכל, נדמה לי שאין לי עוד עדכונים של הרגע האחרון^.^

עד כאן ככל הנראה, ג'א נה חמודים שליD:

נכתב על ידי *~Baka_Hime~* , 4/6/2008 14:32   בקטגוריות סתם כי בא לי לעדכן.., מתוך שעמום!, אקטואליה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי:  *~Baka_Hime~*

בת: 31

Skype:  Evangeline_A.K_Mcdowell 

תמונה




1,033
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*~Baka_Hime~* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *~Baka_Hime~* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)