טוב, היום יש לי פוסט מאוד מעניין. אלא אם כן אתם אנשים רגילים ואז זה לא מעניין כי שום דבר ממה שאני כותבת לא מעניין בשל היותו ממש ממש טיפשי.
וזאת בעצם הסיבה שאני כותבת את הפוסט הזה...
תבינו, בתור אווטסאיידרית במקצועי אין לי עם מי לדבר. בתור ילדה שחושבת יותר מידי יש לי הרבה על מה לדבר.
בתור שילוב של שניי הדברים המאוד מאוד לא רצויים האלה, יצא שכל מי שיקרא את הפוסטים שלי הם הקורבנות של ניסוי כושל של אלוהים (בהנחה שהוא בכלל קיים... אבל אני דיי אתאיסטית, אז אני לא ממש מאמינה באלוהים, אבל זה כבר שמור לפוסט אחר...)
אז במקום להמשיך לזבל לכם את המוח בכל מני הקדמות ממש ממש מיותרות - אפילו שאני ממש ממש נהנת מזה - אז הנה כמה תאוריות ממש ממש מטופשות שחשבתי עלייהן במהלך חיי ולא היה לי מה לעשות איתן.
תהנו. או לפחות תעשו כאילו אתם נהנים.
המאטריקס וחייזרים
אתם מאמינים בחייזרים? ובמאטריקס? אני לא יודעת. אני גם לא יודעת אם אני מאמינה באלוהים, אני גם לא יודעת אם יש גורל, אני לא יודעת אם אני ימנית או שמאלנית, אני לא חושבת שיש לי מספיק ניסיון חיים כדי לבסס דעה בנושאים האלו. אבל בכל זאת, נגיד שיש באמת מאטריקס וגם קיימים חייזרים. אז התאוריה שלי היא שאחריי מה שקרה עם ניו/תומס א.אנדרסון המאטריקס שינו קצת את התוכנה מהבסיס ועד לסופה ובנו מחדש את מערך הסוכנים שלהם. הסוכנים החדשים שלהם הם משופרים במובנים רבים, והשינויים המרכזיים היו שהם לא נראים כמו בניי אדם - מה שמעניק להם תדמית מאוד מאיימת ומשאירת רושם, יש להם כוחות מעבר למהירות גבוהה - כמו ידע וטכנולוגיה שהמאטריקס לא בהכרח רוצה שבניי האדם ישיגו (או במצב אחר, ידע שהסוכנים אמורים להעביר לבני האדם כדי לרכוש את כבודם.), והיכולת להעלם. ואז המאטריקס חשבה על זה והבינה שאם כל בני האדם יסתובבו בין הסוכנים שלהם אנשים יתחילו לחשוד שמשהו לא בסדר, לכן יראה הגיוני יותר אם הסוכנים יהיו בעצם "יצריי אלוהים" שבאים רק כשנוח להם. ואם הם באים רק כשנוח להם למה אנשים לא רואים אותם? זה לא יהיה הגיוני. אז מדי פעם לוקחים הסוכנים אנשים מכדור הארץ ועושים בהם כאילו ניסויים כדי שאף אחד לא יחשוד שאלו באמת סוכנים, ובקיצור המאטריקס בנתה מסביב לסוכנים שלה תדמית של חייזרים, של יצורים מכוכב אחר, של מסטורין, של עוצמה.
מובן שהמאטריקס שולטת בבני האדם וכאן בהחלט מתאימה השאלה "אם המאטריקס כזאת כל יכולה למה היא לא משנה לבד את המחשבות של האנשים?" הסיבה פשוטה. לכל מי שהתייחס גם לסרט עצמו ולא רק לאפקטים או לשחקן שמשחק את ניו בטח ישמע מוכר הביטוי "תחנת כוח". אם המאטריקס לא תגרום לבניי אדם להפעיל את הראש, הם ייצרו פחות אנרגיה. זה מחזק מעט את התאוריה שלי, כי הקיום של אותם סוכנים ואי היכולת לראות אותם גורמת לאנשים להפעיל את הדמיון שלהם, ובכך לייצר עוד אנרגיה.
תחילת הזמן
אז זאת בעצם תאוריה מאוד לא תאורית, ואולי תחשבו שאני מפגרת בגללה. אבל אם לא תחשבו ככה יש לכם עוד כמה וכמה פוסטים שיוחיכו לכם שאתם טועים (אם ככה באמת כותבים "יוחיכו"...) כי אני מפגרת וזה דבר ידוע. אז חזרה לשאלה, מתי התחיל הזמן? השאלה יכולה להיות מנוסחת באופן קצת יותר פילוסופי כ"מתי היה הרגע שלפניו לא היה רגע?" טוב, הנה לכם תשובה. ברגע שהאדם היה זקוק לזמן. בטח לא הבנתם, נכון? אז אסביר.
כשהאדם התחיל לקרוא לאורך מסויים בשם "מטר", הוא קרה לו כך כי הוא היה צריך לציין משהו. הוא המציא בעצם את המטר, חילק אותו לדצימטר, סנטימטר, מילימטר, קילומטר, וכל מה שהוא היה צריך. הוא לא היה צריך יחידת מידה של מליארדית המטר, לכן פשוט לא הייתה יחידה כזאת עד שמישהו הזדקק לה. גם לפניי שהזדקקנו לציין מרחקים או גבהים במטרים ובסנטימטרים הדברים האלה פשוט לא היו קיימים. מטר הוא בעצם גודל פיסיקאלי שהומצע כי האדם היה צריך לציין משהו.
באותה המידה, גם הזמן הוא רק גודל פיסיקאלי. הזמן לא היה קיים בתקופת האדם הקדמון כי אף אחד לא היה צריך לקבוע עם אף אחד באיזו שעה להיפגש או לבדוק כמה חודשים לוקח הריון וכל הדברים האלה. זה פשוט לא עניין אף אחד. אז הזמן בעצם מעולם לא התחיל, כי הוא רק גודל פיסיקאלי שנועד כדיי לציין משהו! אתן דוגמא נוספת שתסביר קצת יותר טוב את העניין...
כלבה בהריון. ההריון של הכלבה מעולם לא נימשך באמת 4 חודשים, הוא נימשך בעצם עד הזמן בו היא הייתה צריכה להוציא את הגורים שלה החוצה. אז ארבעה חודשים הם הגודל הפיסיקאלי שמציין את זמן ההריון של הכלבה. נמשיך בהסבר עם גדלים פיסיקאליים נוספים, רק כדי שתראו שאני צודקת. כמה גורים יש לה? נגיד 8 גורים. אף אחד מעולם לא ניתקל בצורך לספור 678943509568058 גורים, לכן המספר הזה פשוט לא קיבל שם, כי לא צריך אותו. אז בדיוק אותו דבר כמו הזמן, אין המספר הכי גדול או המספר הכי קטן ואין מספר אין סופי, כי גם מספרים הם רק דבר שנועד כדי לציין משהו. ועד שלא נצתרך את המספר 678943509568058, בעצם לא תהיה לו שום משמעות והוא כאילו לא קיים. וכמה שוקל כל גור? נגיד שיש גור ששוקל 5 קילו. הוא לא שוקל 5 קילוגרם, 5 קילוגרם הוא הגודל הפיסיקאלי שמציין את הכלב, כדי שנוכל לתאר אותו. כך גם הגובה שלו, הצבע שלו, ואפילו הסוג שלו. כל הדברים האלה הם לא דברים שהתחילו מתי שהוא או שהם ממש "קיימים", הם פשוט עזרים כדי לציין דברים.
שיכבת אוויר בתוך כדור הארץ
ליבת כדור הארץ היא חמה מאוד מאוד ומוקפת במים (כדור הארץ מורכב ממים ומיבשות). כמו שאתם יודעים, בטמפרטורה של 100 מעלות צלזיוס (או 212 פרנהייט) מים רותחים ומתאדים לאוויר. מה הטמפרתורה בליבת כדור הארץ? בואו נגדיר את זה ככה, קשה לי להאמין שמספיק קר שם בשביל שלג. או גשם. או מים באופן כללי. ומה קורה למים בתמפרטורה גבוהה שכזו אם לא מעבר למצב צבירה גז. אז במצב רגיל הגז שמתאדה היה פשוט עובר דרך המים בבועות ויוצא אל האוויר הפתוח. אופס, שכחנו נתון אחד. מדובר פה בגובה של כמה מליוניי מטרים מתחת לכמה מליוניי טונות של מים. כלומר לחץ מאוד מאוד גדול על המים שמתאדים וגם דרך מאוד מאוד ארוכה למעלה. אז מה שקורה בעצם שהאדים לא מצליחים לצאת החוצה בקצב שמתקזז עם התאדות מים נוספים, ונוצרת שיכבה של מים מאודים שלא יכולים לצאת מספיק מהר כדי שהשיכבה תיקטן או תעלם. זה גורם למפלס המים לעלות. ופה מסתיימת התאוריה הבסיסית שלי ומתחילה תאורית היבשה.
לפניי כמה מליירדיי שנים התערער האיזון בפנים כדור הארץ, והתרחשה רעידת אדמה אדירה כל שהיא או פריצה בלתי טבעית למטח הפנים של שיכבת הגזים הנ"ל. התוצאה היא שכל הגזים שבפנים משתחררים בקצב מטורף ביחס להשתחררות הטבעית שלהם, וככה יורד מפלס המים ב"פתאומיות". (הגרשיים נמצאים כאן כי יש כמה אפשרויות ושום דבר לא בטוח. יכול להיות שכל האוויר השתחרר במכה אחת, ויכול להיות שהוא פשוט השתחרר בקצב מהיר יותר מקצב ההתאדות אבל התהליך לקח אלפיי שנים - תאוריה נוספת שאחזור אליה אחר כך.) הירידה המשמעותית במפלס המים ובכל זאת מקומות מסויימים שבהם עוד יש מים אפשרו התחלה של חיים חוץ-ימיים, ואת תורת האבולוציה כולנו כבר מכירים ואין טעם להתעסק בה.
זה מסביר כמה טענות של חוקרים רבים, שעליית מפלס המים ודברים שכאלה הם תהליכים שכדור הארץ עובר באופן טבעי וההתחממות הגלובאלית היא דבר מלבד תמריץ לפעולה שקורת גם בלי התערבותיינו.
שכבות שונות באדמה, הרים ועמקים, אוויר בליבה ודינוזאורים
כמו שאמרתי, משהו מאוד קיצוני היה צריך לקרות כדי שהמפלס ירד בצורה קיצונית כל כך. אז התאוריה דיי מחולקת לכמה תאוריות יותר קטנות אבל כולן מבוססות על העיקרון ששום דבר לא בטוח ואין דרך לדעת בוודאות שום דבר שלא ראינו בעיינים (וגם לא ממצאים מדעיים, אף אחד לא יכול להתחייב שכל חוקיי הפיסיקה היו זהים לפניי חצי מליירד שנה!).
החלק הראשון הוא הדינוזאורים. מן הסתם שכבת האוויר לא הייתה שם מאז ומעולם, אלא נוצרה לאט לאט. אז התאוריה שלי היא שהיו חיים גם לפניי זה, הדינוזאורים. הדינוזאורים התחלקו לדינוזאורים יבשתיים וימיים. כשנגמרו משאביי הטבע והמקום של הדינוזאורים היבשתיים האבולוציה גררה אותם לים, ודחקה דינוזאורים ימיים לתחתית הים. הדחיקה גרמה למספר סוגים של דינוזאורים להסתגל לעומקים בלתי סבירים (חלק מהתאוריה היא שהיצורים האלה חיים עד היום במקומות שהאדם לא יכול לדמיין אפילו!) וזן אחד הגיע בדיוק לגבול בין הגז למים. הזן הזה כנראה פרץ את קרום האוויר וגרם לערעור של הלחצים ובכך איפשר לגז לעבור מהר יותר דרך שכבות הנוזלים - שהיו בתנועה רבה יותר מקודם מאחר שנוספו כל כך הרבה יצורים לים. כל הגורמים האלה נאספו ביחד להעלמות של השיכבה וחשיפה מחדש של היבשה.
ואם השכבה הזאת באמת נעלמה בתהליך שלקח שנים על גביי שנים, זה מסביר למה האדמה מורכבת משכבות של אדמות שונות. כל אחת מהשכבות הושפעה מקמות אחרת של מים, שלא לדבר על זה שיכול להיות שאותם הגזים שיחררו לים חומרים שכיום מוכרים כחומרים לא מהעולם הזה (תאוריה סמויה), והחומרים האלו שינו הרכבים של שכבות אדמה מסויימות.
ואם זה לא מה שקרה? אז יש עוד הסבר לשכבות השונות. כולנו מניחים שפעם כל היבשות היו יבשת אחת (שגם השם שלה התחיל בא'. אבל תאוריה בנושא שכל היבשות מתחילות בא' בשפה העברית עדיין לא המצאתי...) ושהן התפרקו. אז אני אומרת לא! דיי לכיפוח! דיי לקיבוע! מה אם פעם העולם היה מורכב מאיים איים והעלמות השיכבה באמת נגרמה מרעידת אדמה מאוד מאוד חזקה? ואם הרעידה הזאת הייתה מספיק חזקה כדי לשנות את איזון הלחצים על שיכבת אוויר מתחת למליוניי טונות של מים, היא בוודאי מספיק חזקה כדי להזיז ממקומם כמה חלקיי אדמה! אז מה שקרה זה שאיים התנגשו זה בזה (באותה המידה זה יכול לקרות גם משינוי במסלול של כדור הארץ או התערבות חיצונית של חוצנים כל שהם) ואז איים שעלו אחד על השני נשארו מחוברים ויצרו הר או גבעה או בקעה או כל דבר אחר, איים שעלייהם עלו יותר מידי פשוט שקעו יותר ויותר וכך נוצרו שכבות אדמה מתחת לאיים שביססו יותר את השכבות האליונות ויצרו יבשות יציבות יחסית, ואיים מסויימים פשוט התנגשו וחזרו לאחור. כך נוצרו הרים ובקעות, שבות שונות של חול, ביסוס יציב חלקית בלבד והשלמה מדוייקת בקושי של כל היבשות ליבשת אחת.
חלקיקים בקור וחלקיקים בחום
אומרים שאין אנרגיית קור.
לכו תוכלו ליצ'י מקופסאות שימורים.
אני אומרת, חלקיקים צריכים אנרגיית חום בקור וקור בחום.
משפט מסובך לא? לא נורא תתמודדו. תתנחמו בעובדה שאני הייתי צריכה לחשוב על כל הדברים האלה, ואז לקח לי מליון שנה להסביר אותם לעצמי, ואני ילדה מאוד קשת תפיסה, אז גם אתם יכולים אם אני הבנתי.
ואם אתם לא, לט מי אקספליין איט טו יו אס ת'יי אקספליין איט טו מי אין דה וואייט האווס.
כשמחממים חלקיקים, הם צריכים להתקרר. איך עושים את זה? שאלה טובה. שריפת אנרגיית חום. החיכוך הוא בעצם מה שקורה כשהחלקיקים זזים במהירות ושורפים את אנרגיית החום שלהם כדי שתשאר להם רק אנרגיית קור. החום שבחיכוך הוא אנרגיית החום שהחלקיקים מוציאים מעצמם בזמן הפעילות המוגברת.
ומכאן הגעתי לחלק השני, אנרגיית קור. פשוט הפכתי את החלק השני מחום לקור. אז כשחם לחלקיקים הם רוצים להתקרר, ומן הסתם כשקר להם הם רוצים להתחמם. ואת זה הם עושים בדיוק הפוך מלהתקרר, שורפים אנרגיית קור. בעיה, פעילות שורפת אנרגיית חום. אז אם ככה חוסר פעילות היא שריפת אנרגיית קור! אבל זה לא הגיוני. מזל שחשבתי על זה כבר קודם, וגם את זה הסברתי. אנרגיית קור היא בעצם לא אנרגייה שנשרפת, אלא אנרגייה שמשתנה. בזמן הפעילות נשרפת אנרגיית החום, וככל שהחלקיק יותר קרוב למצב מנוחה פחות אנרגייה נשרפת ובמקביל יותר אנרגייה מיוצרת. מיוצרת הכוונה היא שבחוסר פעילות אנרגיית הקור משנה את עצמה לאנרגיית חום.
אולי זה יראה ככה יותר ברור:
בזמן תנועה->חום בורח
בזמן מנוחה->קור משתנה לחום
אז זה המקסימום שאני יכולה לעשות כדי שזה יהיה יחסית ברור...
סוף היקום
אם היקום אין סופי, גם אין לו התחלה, כי תמיד אפשר להתחיל מהסוף ולסיים בהתחלה. אם אין לו התחלה מן הסתם לא יכול להיות אמצע, או לפחות ככה נדמה לי, כי אני לא מכירה הרבה אנשים שניכנו בכישרון הלהמשיך משהו בלי בכלל להתחיל אותו. זה מוביל אותנו לנקודה שהעולם בכלל לא קיים. אבל העולם נראה לנו קיים (גם בנושא הזה יש לי מלא תאוריות ואם נראה לכם שיש לי מספיק זמן לכתוב את כל מה שקורה אצלי בראש אז כמו שכבר אמרתי לכו תוכלו ליצ'י מקופסאות שימורים.) אז הוא חייב להיות עם אמצע או התחלה או סוף, ואם אחד מהם קיים זאת אומרת שכולם קיימים כי תמיד אפשר להתחיל מהאמצע ולסיים בהתחלה או להתחיל בסוף ולסיים באמצע או בכל וארייציה שתרצו, כדי להגיעה לקיום צריך תמיד נקודת התחלה, נקודה לעבור דרכה ונקודה לסיים בה. אפשר להתחיל באיזה סדר שרוצים, ואפשר גם להתחיל ולסיים באותה הנקודה, אבל אי אפשר להתחיל לסיים ולעבור דרך אותה הנקודה כי אז בעצם אין שום קו של קיום. תנסו פעם להעביר קו שמתחיל ניגמר ועובר דרך אותה הנקודה ואין שום נקודה אחרת מלבד הנקודה הזאת ותגלו שזה בלתי אפשרי. אז הנה לכם סוף. זה אולי ישמע אידיוטי, אבל רוב הדברים שאני כותבת הם דיי אידיוטיים אז לכל הרוחות איתכם תפסיקו להתלונן ואם יש לכם משהו נגד טיפשות שאלוהים יעזור לכם, למה אתם פה?
המצב הוא כזה - אם העולם באמת קיים, אז הוא מוקף כולו בקיפה ענקית שאין בה שום חריץ או פגם. הקיפה הזאת אפילו לא עשוייה מחלקיקים או מכל דבר שמישהו יכול לתאר לעצמו, ואין בה אפילו רווח ששואף לאפס. אין בה שום חריצים או מעברים. מה שבתוך הקיפה הוא מה שקיים, ומה שבחוץ הוא הדבר האין סופי - כלומר הלא קיים. וזאת הסיבה שבקיפה אסור שיהיו חריצים, כי אז הקיום יתמזג עם האין-סופיות ויהפוך לאין סופי בעצמו ויעלם. בגלל זה אסור לעולם להגיע לקיפה הזאת ולעבור דרכה, כי אז יחברו את הקיום עם אי הקיום, וזה לא מתאים לי שהעולם יפסיק התקיים סתם ככה כי אין לו סוף. לעזאזל, אם פשוט נעלם זה יהיה ממש חרא. זה לא מוות משעמם ונורא מבאס פשוט להעלם ולא להיות קיים? יותר מגניב להידרס או להחטף או כל מני דברים יותר מגניבים...
קיפת הקיום והמפץ הגדול
עכשיו נניח שהיה מפץ גדול והגז עדיין מתפזר ביקום ויוצר גלאקסיות חדשות. לא, יודעים מה? קודם ניסוי.
קחו כדור גומי או מחק או כל דבר קופצני אחר.
החזיקו מעל השולחן ואז עזבו את החפץ.
הוא נפל ונפל ונפל עד שהגיע לשולחן ואז קפץ, או נעצר אם הוא לא קופצני.
חזרה לעניינים. הגז שמתפשט בגלאקסייה ימשיך עד שיגיע לקיפת היקום. אם הוא לא יפרוץ אותה, הוא יעצר או יחזור לאחור. אם הוא יחזור לאחור הוא יצור כוכבים במקומות לא הגיוניים וישנה את כל האיזון בין הכוכבים. המצב הזה דיי דומה למקרה בו הוא יעצור. אם הוא יעצור שום דבר לא ימשיך להשלים את האיזון בין כוחות המשיכה של הכוכבים וגם במצב הזה, בדומה לחזרה לאחור, כוח המשיכה של כל כוכב, גלאקסייה, ירח או כל דבר בכלל, פשוט יגבר על מה שמסביבו - כי פשוט נהיה מוקפים בכוכבים שאין מסביבם שום דבר שיאזן אותם! זה יגרום לכל הכוכבים פשוט להימשך אחד לשני ולאט לאט לחזור יותר ויותר למרכז הקיום, ואז לחזור בדיוק לנקודת ההתחלה ממנה יצא הגז של המפץ הגדול.
מהמצב הזה יכול להיות שהכל פשוט יחזור על עצמו, או שזה יקרה כל כך מהר שהפיצוץ ינפץ את הקיפה והכל פשוט יעלם.
ועכשיו דיי עם התאוריות, הגיע הזמן לקצת בידור!!!
חשבתי על עוד כמה שינויים שאפשר לעשות בשפה האנגלית3=
אל תתייחסו לשגיעות כתיב, אפילו בקרטיס ההקלות שלי (או קרטיס למוגבלים, תלוי אם אתם מורים פסיכולוגים או ילדים ענייניים) כתוב במפורש "וי" ליד התעלמות משגיעות כתיב.
שיעור חופשי - Free class
דו-קיום - Double existness
מילון קיס - (אין לי כוח לשנות כל שנייה מעברית לאנגלית וחזרה. מוזר, אני כן יודעת לכתוב דיקשנרי וגם פוקט... סתם אין לי כוח) פוקט דיקשנרי
כלב צייד - האנטינג דוג (איטס אה בירד? איטס אן ארפליין? נוו! איטס אן האנטינג דוג!!! אוי זה נשמע כל כך טובXDDDD)
שעון קיר - וול-וואטצ' (זה אני חייבת כי זה פשוט כל כך מגניב... WallWatch)
ועד כאן כי אין לי מה לכתוב כרגע... אז ג'א נה!!! 3=
תכף אענה על השאלון השבועי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*~Baka_Hime~*