חייכו.זה בחינם.

היום בכיתי בפעם הראשונה מזה חודש וחצי.

השעה כרגע 12 וחצי בצהריים.

בבוקר הלכתי לבצפר והיתה לי בחינת בגרות בתיאטרון.הלך לי רע.פשוט רע.לא רוצה לדבר על כמה רע הלך לי.בטח שלא פה.אז אתם בטח שואלים למה אני כותבת?כי באלי.אני מצהירה על המצברוח שלי ושלא תבואו בטענות שאני חמוצה!!

קיצר אחרכך חזרתי הביתה.

בדרך אני קולטת בתיבת דואר מכתב מהצבא המזורגג שלנו.

תיאטרון צהל והלקות צבאיות מודיעים לי אחרי איזה חצי שנה שאני לא מתאימה.וזה לא שהם לא הודיעו לי עד עכשיו.הם הודיעו לי עוד באותו יום של האודישנים.אבל הפעם זה היה מתוך רוע.לזרות מלח על פצע פתוח שלא הגליד ולא יגליד לעולם.כי את ההשפלה שעברתי שם מצד עודד פז ה"שחקן" הדגול שכל מה שהוא עשה בחיים זה להגיד:"פצפצים!עודד אוהב פצפצים!!!חייב ללכת!חייב ללכת!" ההשפלה הזו הספיקה לי.ומי שיודע על מה אני מדברת מבין.מי שלא לא צריך לדעת.

עליתי הבייתה והמזגן אצלי בחדר לא פועל.גאאאאאאאאד דמאאאאאטטטטטטט!!חרא בלבן!!!

ואז הלכתי עם שני המתוקה שלי לקנות דברים לל"ג בעומר,שאיך שהו תמיד מתחרבש.הפעם יצא בטוה ברגע האחרון.

נאור כלכך צודק.הוא אמר:"עזבו אותי מל"ג בעומר!תמיד יש את המריבות הכי גדולות בחג הזה!"

והוא צדק.רבתי עם יעל ורבתי עם תומר ורבתי עם אסתי.גאאאד.זה לא יאמן.כוס על האימא של מרפי.הוא והחוקים שלו.

בלעתי עד עכשיו איזה 6 כדורים.זה מרגיש כמו התאבדות.

מה יהיה הסוף של היום הארור הזה, רק הגורל יחליט.

עד כאן.

אולי אשוב לעדכן.

אולי לא.

שלכם,

L.A