עכשיו, אחרי שעברנו את זה, אחרי שאין כבר מתח, אני יכולה סופסוף לדבר.
אתה היית האהבה של החיים שלי, אתה ידעת בדיוק מה להגיד לי, איך להגיע אל המקומות הכי סגורים שלי, ידעת לפתוח את המקומות הכי נעולים שבי, הכרת אותי כלכך טוב.
אני אהבתי אותך כלכך.
נתתי הכל, את הנשמה שלי נתתי לך, הייתי נותנת עוד, הייתי נותנת הכל בשביל שנמשיך להיות יחד.
ובאמת נתתי, כל מה שרצית.
אני יודעת עכשיו שאתה אהבת אותי, אני יודעת עכשיו שגם אם אמרת שלא התכוונת לאחרת.
אני יודעת עכשיו שגם אתה היית נותן הכל.
אני רוצה שתדע, שאני תמיד יאהב אותך.
תמיד תהיה לי את הפינה המיוחדת הזאת בלב ששמורה רק לך.
היא תהיה רק שלך.
לכל החיים.
הרי אתה האהבה הראשונה שלי.
אתה הנשיקה הראשונה שלי, אתה הכי מיוחד בשבילי מכולם.
ואני יודעת שגם אני ככה אצלך, אני רואה את זה בעיניים שלך,
אני רואה את זה במבט שיש לך על הפנים כשאתה רואה אותי מופיעה, כשאתה מסתכל עלי,
העיניים שלך, מביעות כלכך הרבה כשהמבטים שלנו נפגשים.
אותה צביטה ישנה, אותם דפיקות לב, אותו חיוך.
אתה תמיד תהיה זה שאמר לי שאני הילדה הכי מדהימה שהוא הכיר.
ואתה?
אתה תמיד תהיה זה שהרס לי הכל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
א ל ה.