Diary.

את רואה אבל לא מסתכלת.

את סופגת עוד ועוד

ושותקת.

מחייכת חיוך דק, חצי מזוייף

וחוטפת.

המוח והגוף מתפקדים בנפרד

כל אחד בשל עצמו,

מושך לכיוון אחד

כל אחד לשלו.

הגוף מחפש את היציאה

המוח נשאר כבול,

הלב מזליג דמעה

והעיניים צמעות לליטוף.

הידיים מגששות באפלה

אחר האור הצורם לגוף,

הפה משמיע צעקה

את מצאת את הייאוש.

אני כלכך רוצה להתייאש אבל משהו עוצר בעדי.

אני פשוט רוצה לתת לו להשתלט על הגוף והנשמה.

לתת לו לחדור.

אני לא יכולה עוד.