יום הסטודנט היום. למען האמת, התכנון ההתחלתי היה לא ללכת, כי ישנם דברים מרובים לעשות וכן ממילא אני נמצאת בקמפוס עד 11. אירועי יום הסטודנט נפתחים ב12 וחצי, ולחכות נראה לי בזבוז זמן משווע, אז חשבתי שפשוט אחזור הביתה. אחרי כל מיני שידולים של אנשים, החלטתי שאקפוץ לקראת שעות אחר הצהריים-ערב. זה יום שמסמן את ההווייה הסטודנטיאלית באופן שונה ממה שאנחנו רגילים, וחבל לפספס באופן מוחלט. ואפילו יש לי פחות דברים לעשות ממה שחשבתי, אז מה טוב. התקהלות סטודנטים מכל רחבי הקמפוס במסגרת אנטי- לימודית יכולה להיות נחמדה.  

החשיפה התרבותית שלי לא נגמרת בזה. כבר יש כרטיסים להופעה של שחר חסון בסופשבוע שבא עלינו לטובה, ביום ראשון תאטרון איכות, ומתישהו בקרוב הופעת מחווה נוספת לגאנז. חיי החברה שלי מקבלים אופי שונה מתקופה לתקופה, אני נהנית. מרגישים את הקיץ מזדחל לכיוונינו, ואני יכולה לומר בכנות שאני מרוצה. הלייזר מקל על העניינים, אין ספק, וקצת בגדים קצרים וסנדלים יכול להיות שינוי מרענן. אני נורא אוהבת התחלות של עונות. הדבר היחיד שנראה מאיים במקצת הוא תקופת הבחינות שמתקרבת בצעדי ענק, והצפיפות שמסדרת אותה. אבל בסדר. נעבור גם את זה.

שיבואו עלינו רק ימים טובים.