Fan Of Tokio Hotel

רק לפעמיים כשאני לבד במיוחד בחופש..

המחשבות זורמות למקום חשוך למקום שאני לא מכירה,

למקום זר למקום מפחיד,

מקום שבו המוח שולט בלי שיש לך שליטה על המוח.

אני לבד.

אפילו הגוף שלי בוגד בי...

ואז את מגיעה..ואני לא אקרא לך ANA כי את לא חברה..כי את כלום

ולכלום אין שם..

כבר היית חברה שלי פעם ובגדת בי כשהייתי קרובה כל כך למוות עם דופק של 35

אז לא רוצה להיות חברה שלך..אבל אין לי ברירה..

את כל הזמן מבקשת סליחה ומתנצלת ואומרת שעכשיו זה רק יהיה קצת..

3 קילו ואת הולכת...אם תראי שזה עובר את הגבול ההתנהגות שלך את תעזבי..

אבל את משקרת את נשארת..

טוב...כנראה שאת חזקה ממני...

כי אני עכשיו בדרך לשתות מים במקום לאכול..

אז אנה שלי אני אוהבת אותך והלוואי ומתישו תעזבי אותי..ונראה איך אני מסתדרת אבל בנתיים,

יצאתי מבית חולים לפני 3 שנים ואת עדיין איתי מחשבת סופרת רצה הולכת ישנה קמה שרה מנגנת ה-כל..

בקיצור..

אין דרך לצאת או להפרד ממך...אז אני אלמד לחיות איתך...

לאנה..

אז אל תתחברו לאנה..

אני נשביתי בקסמיה השיקריים..

בהצלחה לכן בננותת..

טל