זה קשה לי להאמין.
קשה לי לחשוב שלמישהו באמת אכפת ממני .
אני לא מסוגלת לבוא למישהו ולבקש ממנו לדבר איתי , על משהו שקשור אלי , רק כי אני רוצה לפרוק , כי אני פשוט לא מאמינה שזה יעניין אותו.
אני לא יכולה להאמין כשמישהו אומר לי שאני חשובה לו.
אני לא יכולה בלי לחשוב אם חברות שלי שונאות אותי , ולמה.
אני מתחרפנת מבפנים , מתחרפנת מלא לספר , מלא לדבר עם אף אחד.
זה לא משנה , לא משנה כמה פעמים אני ישמע מישהו אומר לי "אני פה בשבילך" אני לא יצליח להאמין לו.
לא משנה מי זה , לא משנה כמה זאת חברה קרובה.
אני לא יכולה להאמין שאנשים אוהבים אותי , אני פשוט לא יכולה.
אני צריכה מישהו כזה , שאני יאמין בלב שלם שהוא אוהב אותי , ואני יודעת שיש כאלה , אבל אני לא מצליחה להאמין לזה .
אני פשוט לא יכולה.
אני בוכה שעות , שעות.
אני רוצה להאמין שלשאנשים אכפת ממני כמו שלי אכפת מהם , אבל לא יכולה.
תמיד , תמיד אני מרגישה שכשאני מדברת על דברים שיושבים לי על הלב , מי שמולי רוצה פשוט ללכת.
זה לא משנה מה יגידו , אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות , אני מרגישה שכולם שונאים אותי , זה מחרפן אותי , אני שומרת יותר מדי דברים בבטן , אני נהיית עצבנית , ואז שוב מרגישה שאנשים כועסים עליי...
אני פשוט שבורה לגמרי , אין לי מושג מה לעשות .