אין לי כלום,
שום חוג,
שום תנועת נוער מטופשת,
שום תחביב חסר תועלת,
רק את הסוסים,
הרכיבה,
התחרויות,
זה החיים שלי,
כל החיים שלי,
הכל,
אין לי כלום בלי זה,
ועכשו הם אומרים לי,
שאולי גם על זה אני אצתרך לוותר,
שאולי כל מה שיש לי לא יהיה לי יותר,
שאולי כל מה שבניתי שש שנים והשקעתי בו הכל,
יהיה עבר .
אם זה מה שיקרה,
אני אמות,
ואני ממש לא צוחקת,
ולא אומרת סתם,
כי פשוט אין לי כלום בלי זה,
וזה יתחיל לאט,
וידרדר,
ובסוף,
אני כבר לא אהיה פה .
הם פשוט לוקחים ממני הכל,
שיקחו את המחשב, נסתדר עם אחד,
שלא יקנו ארון, יש מספיק מקום בחדר ארונות,
שלא יקנו מיטה חדשה, אני בסדר עם מה שיש לי,
שלא יקנו לי בגדים, יש לי מספיק,
שיפסיקו עם הדמי כיס, אני גם אפסיק את ההנאות של בחוץ,
שלא תהיה טלוויזיה, גם ככה הם לא רואים,
שיקחו לי הכל,
הכל,
רק לא את זה,
שלא יפסיקו לי את הרכיבה .
התמכרתי .
ולא .
אני לא אפסיק בחיים .
בא מכאב
דניאל סלומון
לא בא ממשפחה מאושרת
שכולם רק מחייכים
לא בא מבית אוהב
שכולם תמיד תומכים
לא בא ממקום גדול וחשוב
בא מעפר, בא מעפר
ולעפר יום אחד אשוב
לא בא ממשפחה מהורהרת
שכולם לא בטוחים
לא בא מבית הרוס
שכולם רק נפרדים
לא בא ממקום קשה ועצוב
בא מעפר, בא מעפר
ולעפר יום אחד אשוב
אם יש אלוהים בליבי
אז למה הוא בורח
בא ונעלם
רחוק מעל כולם
עמוק בתוך הים
אם יש אלוהים בליבי
אז למה זה צורח
עכשיו למלחמה
אז למרות שקר לך
חבקיני, אהובה
לא רוצה למשפחה מאושרת
של הורים שמבינים
כל דבר שעובר על הילד
ותמיד הם מודאגים
לא רוצה לרפא כל פצע בגוף
בא מכאב, בא מכאב
ולכאב יום אחד אשוב
אם יש אלוהים בליבי
אז למה הוא בורח
בא ונעלם
רחוק מעל כולם
עמוק בתוך הים
אם יש אלוהים בליבי
אז למה זה צורח
עכשיו למלחמה
אז למרות שקר לך
חבקיני, אהובה
בבקשה,
אל תקחו את החיים שלי ממני .
נגה
זאת, שלא מפסיקה לבכות .