אני, וכל השאר

לא אומרת כלום - מטרופולין

" היא לא אומרת כלום
לא מספרת כלום
רק לפעמים בלילה, בוכה קצת
אבל לא אומרת כלום

דיברנו כל היום
סיפרנו לה הכל
והיא סגורה בחדר, בשקט
ולא אומרת כלום

וכל היום, כל היום
אנשים מתאספים, שואלים, מדברים המון
וכל היום, כל היום
מנסים סיפורים ותפילות, מנסים הכל.

אבל היא לא שומעת כלום
אולי היא לא יודעת כלום
וגם שמתקרבים ו... לוחשים לה
זה לא עושה לה כלום.

רצינו שתזכור
שיש סיבה לחזור
והיא לבד בחדר, שוכבת
ולא אומרת כלום.

וכל היום, כל היום
אנשים מתאספים, שואלים, מדברים המון
וכל היום, כל היום
מנסים סיפורים ותפילות, מנסים הכל. "

אין לי מקום - מטרופולין ודנה עדיני

" הזדמנות שנייה בשום מחיר
היית רע היית טוב אליי
פה נגמר ושם התחיל קשה
לראות הכל פשוט קרוב מידי

מחשבות שקופות אין לי אוויר
כל כך חשוף רואים הכל עליי
גם אם בחללים שונים הרבה
כתובות הכל תמיד רחוק מידי

אין לי מקום
אין לי מקום בשבילי

הזדמנות שנייה מילים יפות
בלי משמעות אתה קורא אליי
תמונות של ציפורים במסדרונות
קרים טובעים בתוך קירות זהב

כיבוי אורות הכוכבים מביא
אותי לבוקר שנופל אליי
בפנים ריקות נושא פרחים אתה
חוזר אתה בא אליי

אין לי מקום
אין לי מקום בשבילי

לוותר, לוותר, לוותר, לוותר.
לוותר, לוותר, לוותר, לוותר.

אין לי מקום
אין לי מקום בשבילי "

נשבר לי,

נשבר לי מזה שלא מבינים אותי,

ואולי הם בכלל לא מנסים.

שנים,

שנים שאני נלחמת בעצמי.

שנים,

שנים של שנאה עצמית.

ועכשו,

עכשו הפסקתי הכל.

הפסקתי את כל מה שמייסר אותי,

החלטתי,

שאין סיבה להתמודד.

והם,

לא רואים,

לא מבינים,

לא יודעים,

כלום ממה שאני עוברת.

כלום ממה שאני חושבת.

כלום ממה שאני מנסה.

קשה לי,

אני לא יכולה להמשיך.

אני עובדת קשה,

כ"כ קשה,

אין תירוצים, אין רחמים.

וקשה לי !!!!

קשה לי !!!!!!

תבינו !

תקלטו !

תתמודדו איתי,

עם המציאות שלי

עם החיים שלי !!!

אם הייתם עוברים רק שליש ממה שאני חוויתי,

עשיתי,

ניסיתי,

עברתי,

שנאתי,

רק חלק קטן,

חלק קטן מהכל,

לא הייתם פה.

תפסיקו לחפש רע !

תפסיקו לנסות להכשיל !!

תנסו לעזור קצת,

להבין,

לתמוך,

תנסו !

אתם לא תמותו,

מבטיחה.

אוספת את השברים,

מתקדמת,

ממשיכה הלאה.

אבל לא,

למה שתעזרו לי ?

למה שתתנו לי ?

אתם לא מבינים בכלל !!

למה שתבינו בעצם ?

למה שתנסו ?

אתם פשוט לא.