ממ טוב,
הפרק דיי קצר.. >< "
אז אממ.. תגיבו וזה,
ונעלה גם את הפרק הבא ^^
הא, ואנשים- לא לשכוח את המפריד....
שכל פעם שהוא מופיע, דמותא חרת בסיפור מתחילה לספר..
סורי שאני כותבת את זה כל פעם מחדש, זה פשוט לכאלה שרק עכשיו התחילו לקרוא אותו או משו כזה S:
איזה מתחשבת אני D:
טוב לא חשוב :
תהנו (:
333>
פרק 14
הלכתי עם נעמה וניסיתי לעודד אותה בדרכנו חזרה אל החדר.
"תום, אנחנו...." הפסקתי את המשפט, עיניי נפערו לפתע כשפתחתי את דלת חדרנו.
לפתע הסתובבו אליי שני הראשים, מיכל ותום היו כאילו המומים,
ולא פחות ממני ומנעמה שעמדנו בכניסת החדר, הסתכלנו ארבעתנו אחד על השנייה בלי להוציא מילה במן מבט שואל שכזה.
לפתע נעמה הסיתה לכולנו את המבטים הבוהים כשברחה מהחדר בבכי.
רציתי לרוץ אחריה, לברוח החוצה גם... עד שחשבתי שמישהי באמת אוהבת אותי.
לא ידעתי מה להגיד לרון, החבר הכי טוב שלי! בגדתי גם בו וגם בילדה שאני הכי אוהב בעולם.
"אני..." התחלתי והשפלתי את מבטי..
"אני חושב שאני זה שצריך לצאת עכשיו, ואתם להשאר פה" הנמכתי את קולי ויצאתי מהחדר מחפש אחריי נעמה.
"נעממה !!" רצתי אליה.
היא הסתכלה עליי בענייה הגדולות והרטובות במבט אומלל..
"נעמה, אני מצטער, אני לא התכוונתי שנתנשק, אני.... אני בסך הכל חיפשתי.... נחמה." הבטתי בענייה כאילו היו הדבר המעניין ביותר שנתקלתי בו בחיי.
היא התחילה כאילו להגיד משהו...אבל עצרה באמצע וחזרה לשקוע באגם המנצנץ שהיה מולנו.
"נעמה.." הוא הניח את ידו עליי, והתיישב לצידי, "את הדבר הכי מושלם שהכרתי אי פעם, אני כל כך.... אוהב אותך, בבקשה תאמיני לי." לפתע חזר מבטי אליו.
"ואני חשבתי שאתה זה שלא תרצה לדבר איתי יותר.. ואני ? אני לא עשיתי כלום! פשוט עמדתי שם, כשהוא מנשק אותי באמת שניסיתי להתחמק, באמת! אבל לא הייתה לי ברירה, הרי מה הפלא שהוא החזק ממני." התפרצתי לרגע ודמעותיי החלו לזרום בשטף.
"נעמה.. בבקשה תאמיני לי! גם אני לא רציתי בזה! אני פשוט ישבתי שם, חסר אונים, לא הבנתי מה הולך סביבי, לא היה איכפת לי מכלום... היא ידעה מה היא עושה..אני כל כך מצטער, לא יודע מה להגיד לך. רק כשנכנסתם פתאום הבנתי מה קורה לי".
"אז.. אף אחד מאיתנו לא התכוון, אבל בינינו... אי חושבת שכאן תתאים לשנינו הפסקה קצרה" אמרתי ולא יכולתי לעצור בעד הבכי שהתגבר.
"אבל... בסדר, אם זה מה שאת רוצה" הוא נאנח, והרשה לעצמו לחבק אותי בעדינות.
חיבקתי אותו חזק, הרגשתי שעוד שנייה אני מוחצת אותו בזמן שהכתפיים של שנינו כבר רטובות מהבכי של השני.
"טוב, אני חושבת שאני אלך לספריה או משהו, יש לי עבודה ממש גדולה למחר." קמתי מהרצפה וניערתי את בגדיי.
"אה.. ונעמה? חשוב שתדעי שאני עדיין אוהב אותך...."
"גם אני אותך..." מלמלתי ועזבתי לכיוון הספרייה.
הרגשתי שעוד שנייה כל הדמעות שסגורות בתוכי מתפרצות החוצה, הבטתי בה, היא הייתה יפה כל כך...
"הוו, רונצ'וק... אני כל כך מצטערת.."
היא אמרה בקול חמוד פתאום עם חיוך קטן על פנייה, זה ממש לא היה נראה כאילו היא הצטערה על אף רגע.
"אני פשוט.... מעולם לא הייתה לי הזדמנות טובה יותר לנצל מאשר לנשק את הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם.." היא המשיכה והתחילה ללטף את פניי.
"תום...?! הבנאדם שאת הכי אוהבת בעולם?!" לחשתי מבולבל.
"אני מצטערת רוני, אבל אתה חייב להבין, אני..בתור מלכת הפנימייה, הילדה הכי מבוקשת פה, לא יכולה להשאר לבד, וכשהבחור הכי מבוקש פה, תפוס.. לא נישאר אלא לקחת את חברו הטוב ביותר..מבין? " היא חייכה לפתע חיוך שכבר היה נראה לי גועלי.
רציתי לסתור לה! כל כך חזק כדי שפשוט תעוף מפה ותעזוב אותי לבד.
"תירגע מותק... " היא צחקה וליטפה את שערי. "בהצלחה בהמשך..." היא טפחה על גבי ויצאה מהחדר.
"רון, אחי.. אני מזה מצטער.." נכנסתי אל החדר וחיבקתי אותו חיבוק חברי.
"זה בסדר בנאדם, במילא היא הייתה תמיד שלך.." הוא מלמל בחולשה.
"מה?! מה פתאום! היא אוהבת אותך !! " הופתעתי לשמוע ממנו דווקא את המשפט הזה..
"תפסיק ליהיות תמים, אתה ידעת את זה תמיד, בעצם, כולנו ידענו! ורק אני הדפוק שאין לי מושג למה האמנתי לה והלכתי איתה! " הוא השתחרר לפתע וקולו התגבר.
"אני לא מבין..." התבלבלתי.
"היא אוהבת אותך! לא אותי! א-ו-ת-ך !! " הוא הסביר והתיישב על מיטה של מיכל שהייתה קרובה אליהם.
לא ידעתי מה להגיד הפעם.. כל כך הצטערתי לשמוע את זה, רון הוא הילד שאני מכיר פה הכי הרבה זמן, הוא עשה כאן כל כך הרבה למעני, ורק בגללי הוא נפגע כל כך.
"זה בסדר, לפחות עכשיו גיליתי מי היא באמת, אני לא חושב שהייתי רוצה להמשיך בקשר הזה אם הייתי מגלה זאת קודם" הוא חייך אליי לפתע אני חושב שמשום שראה אותי מבולבל כל כך מדבריו.
"אז אנחנו בסדר?" שאלתי והושטתי לו את ידי.
"ברור!" הוא צחק והחליק את ידו בשלי.
וווהאאוו, איזה פרק טמבל DD::
תגיבו וכאלה, פלייייזז *___*.
ד"א- עריכה !!!
יש כאן גם קוראים, שנכנסים- קוראים ולא מגיבים.
פליייז, זה לא לוקח יותר מכמה שניות,
אני ממש חייבת כמות תגובות מסויימת לכל פרק כדי להלעות את הבא,
אז אם קראתם- אהבתם.. בבקקששה,
גם תגיבו >< "
בבלוג זה
בכל הבלוגים
