היי אנשים, מנשמע?
אז די מזמן לא עדכנתי, כע.. היו לי דברים על הראש,
וגם אם לא אני ניסיתי קצת להפחית בשעות שלי במחשב,
[עלק], בתאכלס כבר לא נשאר לי הרבה מה לעשות בישראבלוג,
אז אני על הפייס [כמו טיפשה, ואני שונאת אתזה] או בכארום [דונט אסק].
~~~
בקיצור לנושא החם.
למה בחרתי בשם הבלוג שלי?
כי אם אתם עוקבים אחרי הבלוג שלי [לפחות לפני איזה 15 פוסטים התחלתי],
ראיתם אולי שבסוף פוסט הייתי מוסיפה תמונה קטנה של נר נשמה,
והקדשה קטנה.
בטח תהיתם, "מה? מזה הבולשיט הזה. מה הקשר. על מי זה?"
בכל מקרה, אני אספר לכם ככה ביותר פרטים, אבל ממש כואב לי להרחיב.
היה לי ידיד, והוא בדיוק סיפר לי שיש לו חברה, וכ"כ שמחתי בשבילו.
תמכתי בו כי זו בעצם היתה החברה הראשונה שלו.
בכל מקרה בלילה אחד, הוא והחברים שלו יצאו לשתות,
והפעם הם בחרו לעשות את זה על  הגג של הבניין שלו. זה היה בערך בין 2-3 לפנות בוקר,
אני לא בטוחה. הוא היה ממש שיכור והחברים שלו העיפו אותו.
פשוט ככה.
והוא מת. וזה הכל.
זה מאוד קשור לשם, כי זה בעצם שיר שהייתי מרותקת אליו בתקופה ההיא,
ואני לא יכולתי לדמיין את עצמי עוברת יום אחד בלי להקשיב לו.
אז "האם יש רדיו בגן עדן?".
לא אכפת לי אם אתם רוצים להאמין או לא אבל זה כבר עניין שלכם.
את האמת חשבתי כבר להחליף שם, להחליף עיצוב,
למשהו יותר אופטימי כזה, קצת לעזוב את האפור והדיכי ולשנות הכל.
אז... זה מה שאני אעשה, ככל הנראה, בהמשך השבוע הקרוב, אולי מחר אפילו.
בדיוק הסתיימה תקופת המבחנים, יאי לי.
~~~
עכשיו ראיתי כמה סרטונים ביוטיוב על טוויטר.
מי שלא מכיר - טוויטר זה אתר כזה שבו מפרסמים מתי שרוצים משהו על הסטטוס הנוכחי שלכם -
בדיוק כמו סטטוס בפייסבוק, משנג'ר, אייסיקיו וכו', אתם מבינים את הנקודה שלי.
בכל מקרה, זה מצומצם ל140 תווים - בעקרון צריך לענות על השאלה "מה אני עושה עכשיו?".
אז זה דבר שמ-א-ו-ד מציק לי לאחרונה, ואני חייבת להודות - יש לי טוויטר, אבל כבר חודשיים או שלושה שאני לא משתמשת בו.
כי בשביל זה צריך הרבה זמן פנוי, צריך דברים מעניינים וצריך מחשב שיהיה שלך פרטי.
אה כן, וכמובן טווח זכרון טוב, כי אני למשל - אני לא כוכבת באתרים כאלה, זה סוג של אתרים שאני שוכחת מהר.
ואפילו עכשיו לא התפתיתי לפתוח את האתר הזה, להתחבר ולעדכן.
אז הנה כמה נקודות שבגללן אני לא מתפתת:

• טוויטר זה פשוט לא מעניין. זה לא מעניין אותי לדעת מי עושה מה בכל רגע. אני יכולה להתקשר לחברות שלי ולשאול, מה הבעיה בזה? חוץ מהעובדה שזה ממש חוסך כסף וזמן.
  
• זה פריצה לפרטיות. יש המווווון מפורסמים שיש להם טוויטר ואולי הם חושבים שזה כזה נפלא, "הווו בואו נהיה נחמדים וניתן למעריצים שלנו טעימה מהחיים האמיתיים שלנו, ולא ממה שהם רואים על המסך מדי שעה". מה שהם לא מבינים זה שכל התמונות שהם מפרסמים, כל הטקסטים, כל השטויות - בסוף גם העיתונים יידעו על זה ויעקבו אחריהם. עובדה - היה גליון במעריב לנוער שבו פרסמו את הטוויטר של מיילי סיירוס.
  
• אכפת לי מה צבע הלק ששמת הרגע?
  
• הקלדה שכזו במחשב פוגעת בכושר הכתיבה, שזה משהו נורא חשוב - לפי דעתי. לא סתם למדנו את זה מגיל ממש ממש צעיר, נכון? גם אם המורים לא ידעו שיהיה טוויטר בעתיד! עובדה - עכשיו יש טוויטר, והוא להיט עולמי, אבל ביסודי? עדיין מלמדים לכתוב. בשביל לא לאבד את כושר הכתיבה - אני נמנעת מהטוויטר.
  

• בשבילי טוויטר זה סוג של אזיקים - רוב האנשים מתמכרים אליו בשניה הראשונה שהם נכנסים אליו. עכשיו עזבו התמכרות - מה שאני מדברת עליו זה עניין רציני. אתם כ"כ קשורים למחשב שאתם לאט לאט תתחילו להכשל בביה"ס, ואם אתם לא לומדים אז סתם תפגעו בכושר הזכרון הטוב שניחנתם בו. זה כמו "שנייה אמא אני כבר בא" ואז לא לבוא. וגם הגוף שלכם יגיב לאט לאט לשינוי הזה של ההתמכרות למחשב - למשל: יהיו כאבי גם בגלל הישיבה המרובה מול המחשב בצורה כזו או אחרת. או, פגיעה בעיניים - מהמסך. אולי זה נשמע כאלה שטויות עכשיו אבל עוד תראו.

טוב, כמו תמיד, כשאני עושה פוסט כזה של פריקה, וכעס על דברים מסוימים,
אני מרבה להגיד לכם שלא תקחו את מה שאני אומרת ללב.
תעשו מה שמתחשק לכם.
אני תוך כדי כתיבה פונה אליכם כי נוח לי.
כי בדרך כלל בבלוג אני לא אכתוב לעצמי, אני אכתוב לכם, אפילו אם זו פריקה אישית.
וזה עובד בדיוק כמו שאלות רטוריות.
ושוב, אני לא מונעת מכם ולא מנסה למנוע מכם שום דבר.
תעשו מה שבראש שלכם. אני רק מנסה לחשוף בפניכם עובדות קטנות.
אז ששארית הלילה, או הבוקר, או היום בכלל יהיו טובים, כי אני לא יודעת אם תקראו את זה ומתי ^^;..

ג'ן, שמאמינה שזה השם שהיא תרשום בתעודת הזהות שלה.