Facebook, Mail.ru, MyYearBook, Tagged

אלה הם האתרים אליהם אני נכנסת קבוע, כמה פעמים ביום.

פייסבוק, יירבוק, מייל רו וטאגד.

זה נראה משהו שגרתי, משהו רגיל, לא משהו רציני.

אבל עכשיו.... כשאני חושבת על זה..... כמה זה מזיק לי, בעצם?

הצדדים שאתם רואים בחיוב באתרים אלה הם.... טוב, לא תמיד הכי חיוביים שיש... צדדים אלה מראים גם פן שלילי ביותר, שאנו נוטים לא לשים לב אליהם - כי אנחנו מוצאים דווקא את הטוב בדבר. וכשיש טוב - למה לחשוב על הרע?

1. נוח לתקשר.

נכון, נוח יותר לתקשר באתרים אלה עם חברים שלא רואים תמיד, מחזירים את הקשרים האבודים עם בת הדודה של אחות של סבא, שלא ראיתם כבר מי-יודע-כמה זמן, מתעדכנים בכל מה שקורה עם אנשים שעזבו או שאתם מתגעגעים אליהם, מדברים עם אחים אחיות הורים לפעמים... ככה שאתם מעודכנים בדיוק מי נמצא איפה ומתי. ומה הוא עושה, כמובן.

אבל, החסרון הגדול ביותר בכך הוא, שלא רק אתם רואים מה שחברים שלכם עושים ומתי, אלא גם אנשים אחרים רואים מה אתם עושים, איפה ומתי. זה לא כ"כ בטיחותי, למען האמת, אם לא ידעתם עד עכשיו. חוץ מזה, פרטים מסוימים עלולים להפלט, זה יסתבך עם זה ונוצר לכם בלאגן ארוךעם החברים וההורים ולכו תדעו מתי הכל קרה. הסתבכתם? גם אני. זו בדיוק הבעיה. כמו כן, קיימת לכל אדם הזכות לפרטיות. אם אתם מפרסמים משהו, אתם בטח מתכוונים לכך שכל חבריכם יראו אותו - אחרת, למה בכלל פרופיל, אם הוא נשאר סגור לעיני כולם? בכל מקרה - תשאירו את הסיבוכים בצד, תכתבו רק מה שאתם רוצים שכולם יידעו.

2. נוח להתבטא.

פייסבוק, למשל, הוא מקום טוב לביטוי עצמי, כמעט כמו בלוג - רק שבכל סטאטוס מותר לפרסם רק עד 1000 תווים. בסטאטוס הזה יש מליון אופציות! קר לכם? תפרסמו! אתם אוכלים עכשיו קורנפלקס עם חלב וזה ממש עושה לכם את היום [?], תפרסמו, תנו לעולם להשתתף ברגשות שלכם. אתם לא אוהבים את המורה לאנגלית? תפרסמו ותבדקו כמה לייקים יש לכם על הסטאטוס, ככה תדעו מי נחשב כחלק מהשנאה הזו, עם מי תוכלו לדבר על זה. ההורים לא מרשים לכם לצאת בשישי בערב, כשכבר תכננתם עם חברים לצאת לשתות? פייסבוק. שתראו כמה אנשים מסכימים אתכם.

פה יש חסרון מסוכן ביותר. כשאתם נותנים לאנשים להכנס לחיים שלכם, אתם בעצם נותנים להם גישה לכל מה שיש לכם - מה שיכול לעבוד לטובתכם ו-נ-ג-ד-כ-ם! לכו תדעו מי החברים האמיתיים שלכם, מי יעיז להגיד מה למי ולמה. אם נדלקת על מישהו ופרסמת, לכי תדעי מי יהיה הבנאדם שיקום ויגיד לו את זה. ועוד - יש את הפייסבוק שלך להוכיח זאת. חוץ מזה - בחיים אל תפרסמו פרטים! ואני לא מתכוונת תעודת זהות מספר טלפון וכאלה. אני מתכוונת לא לפרסם בסטאטוסי שנאה שמות או תפקידים של אנשים, לדוגמה... במקום לפרסם "אני כ"כ שונא את מרים המורה ללשון!!" תפרסמו "כבר נמאס עם המורים האלה" או משהו דומה. שימוש בשמות זה נשק מסוכן מאוד, שיבוא דווקא לרעתכם. לדוגמה - בביה"ס שלנו פתחו קבוצה נגד 2 מורות, שהרבה תלמידים מהכיתה הצטרפו אליה. אבל הו! למחנכת יש פייסבוק. למורות ההן יש פייסבוק. כולם רואים על מי הקבוצה ומי נמצא בא, וכל מי שנמצא בה אשם. תזהרו עם זה. זה יבוא רק לרעתכם אם אתם לא יודעים לבטא מבלי לציין שמות ולפרט פרטים יותר מדי.

3. קל להכיר אנשים.

שוב ניקח לדוגמה את הפייסבוק. דיברתם במשחק רשת עם מישהו שנראה לכם ממש נחמד, או אולי באיזו מסיבה טובה הכרתם מישהו ואתם רוצים לשמור על קשר, אתם רוצים לדעת עליו עוד והוא עליכם. פייסבוק? לכולם יש, כמעט. מוסיפים לפייסבוק, ותראו כמה נוח - לכל אחד יש פרופיל משלו. בפרופיל כתוב כל מה שאתם רוצים לדעת! אם האדם נמצא במערכת יחסים, מתי נולד, בן כמה הוא בכלל, היכן הוא לומד, עובד, איפה הוא גר, איפה הוא נולד, מה הוא אוהב ולא אוהב, בקיצור - כל המידע הנחוץ לכם כדי לדעת אם אתם רוצים בחברתו או לא. מה רע?

אז הנה מה רע. כל מידע שרשום אצלו רשום גם אצלכם, ואתם מפרסמים לא פחות ממנו. לכו תדעו, אולי הוא איזה פדופיל שלכו תדעו איפה הוא נמצא ממש ברגע זה. אבל מה, אני סתם מגזימה ומלחיצה, נכון? אז זהו, שלא. תלמדו - מנסיון אישי אני אומרת לכם שלא מוסיפים כל אדם לפייסבוק! אצלי בחברים יש לא מעט אנשים בני 28 ומעלה. לא, לא 18, 28. אנשים עם אישה וילדים, אנשים גרושים ונשואים, רווקים ופדופילים מוזרים. עכשיו מה, אתם תחשבו שאני מפגרת שאני מוסיפה את האנשים האלה. אבל לא, יש לי סיבה מסוימת, והיא לא קשורה בשום אופן למיניות O_O. שלא תחשבו כן? המידע שאתם מפרסמים עלול לעלות לכם ביוקר. תשמרו על פרופיל סגור לחברים. אני אישית לא יכולה כי אני מנהלת עסק אישי, אבל אתם יכולים. תעשו את זה, לטובתכם האישית.

4. אפשר תמיד לדעת במה מתעניינים האנשים שאתם מדברים איתם.

פייסבוק, שוב. יש את האופציה - "לייק". על הלייק הקטן הזה אנו לוחצים כ-10 פעמים ביום לפחות, על קבוצות, עמודים וסטאטוסים, סרטונים ותמונות. אנחנו אוהבים מה שאנחנו רואים, יש לנו טעם משותף. הכל בסדר, לא?

אכן לא. שום דבר לא בסדר בזה! שוב - חשיפת יתר של מידע. אנשים הנכנסים עליכם לפרופיל יכולים לראות ישר במה אתם מתעניינים - אם תעשו לייק על סטאטוס של ידידה, שבו שינתה את מצבה מ"במערכת יחסים" ל"רווקה", אפשר להבין שהיה לכם משהו נגד האדם ההוא שהיא יצאה איתו, אולי אתם מחבבים אותה, בכל מקרה כן, זה מה שזה. לייקים על קבוצות ועמודים זה בכלל מסובך. אתם יכולים לעשות לייק על להקות שיסגירו את טעמכם המוזיקלי, לייק על עמודים חסומים - כמו "הפאדיחה של אילנית לוי 18+" וכן ראיתי כזאת, נחשו מה יחשבו עליכם. יאפ, בדיוק. אני מנחשת שברגע שאדם אחד עושה לייק לעמוד, האחרים גם כן, ובכך חושפים מידע מיותר וחסר תועלת. ובאמת שהוא חסר תועלת.

5. אפשר לדעת עם מי אתם בקשר.

כמה חברים יש לכם? כמה מהם אתם מכירים? את כולם, אחרת לא הייתם מוסיפים. זה מתחיל ב20 הילדים בכיתה, אח"כ מתגלגל ל60 ילדים בשכבה. ואז ל130 ילדים בביה"ס, אח"כ מוסיפים עוד כמה שאתם מכירים בעיר וכמה חברים טובים, כבר יש לכם 158, אח"כ מוסיפים חברים של חברים שאולי תכירו בעתיד, וזה כבר נותן לכם 189, אנשים מהמשפחה וקרובים זה כבר 200, אנשים שיש להם כל קשר אחר אליך - 250+. הרבה חברים! וכולם רואים עד כמה אתם מקובלים ואהובים. הכל טוב ^^ ואז עוד אנשים מוסיפים אותכם לחברים ואז הכל מצויין! יש לכם חתיכת בוסט של הבטחון העצמי שלכם ואתם מרגישים בעננים.

זה לא טוב. כמה מהם אתם באמת בקשר איתם, בחיים האמיתיים? הפייסבוק הוא לא תחליף לחיים החברתיים. אם תעיפו את כל האנשים שאיתם אתם לא מדברים בחיי היומיום באופן קבוע, יישארו לכם אולי 40- חברים. כי זה ברור - אי אפשר לתקשר עם כולם. ככה גם מאבדים את הקשרים עם האנשים שאתם כן איתם בקשר - והשיחה היומיומית שלכם כבר לא אותה שיחה, כי עדכנתם זה את זה בפייסבוק. אז... אין על מה לדבר, נכון? וגם לא כל מי שברשימה שלכם הוא בהכרח ידיד, אגב.... כיום יש גם אנשים צבועים.

6. אתר מצויין שבו יש הכל!

בפייסבוק יש הכל! ותמיד מעניין מה אנשים כותבים, ומה הם אומרים, ומה הם עושים, זה כמו האח הגדול רק שאתם מכירים את האנשים ואולי אפילו יש לכם דרך להשפיע עליהם :) אתם יודעים שכולם תמיד בסדר ואיך כולם מרגישים, ואתם לא צריכים לעבור אחד אחד כדי להגיד להם את אותו דבר, מפרסמים פשוט בסטאטוס שכולם יקראו וזה הכל ^^ או שאפשר לתייג אנשים בסטאטוס! אין שום דבר פסול בכך! אתר מעניין עם תמונות מכל האירועים והמסיבות, זכרונות, רואים כמה אנשים משתנים, כמה הם מיטיבים או ההיפך. רואים את האנשים באור האמיתי שלהם רק בפייסבוק!

אם חשבתם על זה הרגע - אתם מכורים. תתחילו להפחית בשימוש, תקראו שוב את המגרעות שבפייסבוק, שכבר לא יהיה חשק להכנס. התמכרות לאינטרנט זה לא טוב - אחרת אתם מאבדים כל מה שיש לכם ואתם נצמדים לסלולר, למחשב, לכל מקום עם אינטרנט רק כדי לתקשר עם אנשים. תגיעו למצב בו תשבו זה ליד זה באותו חדר ותתכתבו. אני מבינה בשיעור, אבל בחיים האמיתיים זה לא עובד ככה. תחשבו טוב טוב על הבחירות שאתם עושים לגבי האינטרנט, תמיד תמצאו את הצד הרע שבדברים, אבל גם אל תזניחו את הטוב, כפי שעשתה חברה שלי לאחרונה. היא פשוט זנחה הכל לטובת... טוב אני לא אסביר כי זה יסגיר את שמה.

 בכל מקרה - לא אמרתי להפסיק להשתמש, אמרתי להשתמש בזהירות. ותזכרו - מה שאתם מפרסמים זה מה שאתם רוצים לתת לעולם לדעת. ואם אתם לא רוצים שהעולם יידע - תסגרו. תחסמו. תשנו. הכל באחריותכם.

אז תשתמשו באינטרנט בצורה נבונה :)

עכשיו אני אכנס לפייסבוק שלי לבדוק אם יש הצעות, לדבר עם ידידיי האמריקאים ואולי לפרסם איזה סטטוס קטן עם לייק :)

בהצלחה בהמשך!

3>

ג'ן~

נ.ב: אני נורא מצטערת על הבלאגן בפוסט הזה. אני נתקעת על מחשבה מסוימת ואז מתחילה לכתוב הרבה ומסתבכת ואז אני לא נודעת במחשבה ואז אני חוזרת עליה בעקיפין לגמרי... זה מה שדופק אותי גם במבחנים בהסטוריה, אגב.