אם להגיד את האמת, אני באמת לא זוכרת מה עבר עליי השנה.
אבל אני יודעת שהכרתי לעומק אנשים שלא כ"כ הסתדרתי איתם - ואני נהנית מזה.
כמו כן פגשתי בדרך אנשים מטעים - שחשבתי שאהבתי והם רק אכזבו.
עשיתי טעויות, הברזתי, נכשלתי, הצלחתי, עברתי, אתם יודעים - כמו כל מתבגר טיפוסי.
אותו אחד שחשבי שאהבתי מגעיל אותי כיום. אותם אנשים שרציתי להפגש איתם - טוב זה לא קרה.
מצאתי את הבלו הישן שלי בעזרת חברה, אלינה. הייתי כ"כ מפגרת. פשוט רואים את השינוי, מהפוסט הכי ראשון של אפילו בבלוג הזה.
טוב שנה זה דבר כ"כ עמוס, אני לא יודעת אפילו על מה אני כותבת. תנו לי להתרכז בנושא אחד..
אוקיי. לקראת סוף השנה הזו, המחנכת הודיעה לנו את הדבר הכי מדכא שאי פעם שמעתי.
מפצלים את שכבת י"א ומחברים מחדש, בעירוב עם קבוצת נעל"ה.
תודה. למה?! למה אנחנו צריכים את זה עכשיו!?
למה עם נעל"ה? למה בכלל? אין לי בעיה עם נעל"ה, רק שהם עלולים לעכב את הכיתה בשיעורים כאלה ואחרים.
בין אם הם בכיתת עולים או לא. גם עולים צריכים להתקדם.
חוצמזה הם עובדים כ"כ קשה בתחילת שנה לגבש את הכיתה... למה פתאום עד שהתגבשנו לפרק הכל??
בכל מקרה, והרי התעודה:

כישוריי המהוללים בתכנת הצייר פורצים שוב. [כי למה לצלם ולהעלות כשאפשר להעסיק את עצמך בבניית טבלה?]
אני די מרוצה.
שיהיה חופש נעים :)