ברוח התאריך, אני רוצה לספר על כמה דברים.

המורה שלי לאנגלית נתנה להקבצה שלנו שיעורי בית. היינו צריכים לכתוב להיום חיבור עד כ-100 מילים על כל הדבר הקשור בתאריך זה.

כמובן שנכנסתי לאינטרנט והתחלתי לחפש חומר.

כמות החומר שנתקלתי בה היתה עצומה. קונספירציות ומשחררי אמת שכתבו שהפיגוע למעשה היה פנימי, שנשמעו פיצוצים לפני הפגיעות בכלל.. מעין יריות... אבל חשבתי, כולם יכתבו על זה. אני צריכה למצוא סיפור באמת נוגע ללב. ומצאתי.

לאחר חיפוש בגוגל של מעשי גבורה בתאריך זה, נתקלתי באדם מאוד מעניין.

ג'ף סימפסון.

ג'ף סימפסון, 38 בזמנו, היה בעל ואב לשלישיה, עבד כמהנדס תוכנות והתנדב בצוות חילוץ בוודלנד. הוא מת בתאריך ה11 בספטמבר, 2001.

ב11 בספטמבר, 2001, נסע ג'ף לניו יורק לנסיעת עסקים. כששמע פיצוץ, הוא אסף את כל כוחותיו ורץ 2 רחובות כדי להגיע למקום האסון. הוא נכנס למגדל הדרומי והחל לפנות ולהציל אנשים. הוא פינה כמה אנשים שרק יכל, אך כמו עוד הרבה אחרים בקומה אפס, הוא לא ידע שהקומות נופלות אחת על השניה ועלולות להתרסק עליו בכל שניה. אבל הוא לא חשב על זה. הוא היה עסוק בפינוי ובהצלת חיים. הוא לא שרד.

גופתו, יחד עם גופותיהן של רבים אחרים מצוותי הצלה, נמצאה כ8 חודשים לאחר המפגע בבסיס קומה אפס במגדל הדרומי.

הוא הקריב את חייו למען הצלת אחרים, והשאיר אחריו אישה ושלישיה. כן, שלישיה, כמו תאומים רק 3 ילדים. הם היו בני 6.

פעולות הגבורה של ג'ף נתנו השראה לאלפי אנשים, והוא נזכר כגיבור כיום וכל יום מאז האירוע.

קרוב למקום הוצבה לוחית זכרון בשבילו.

אני אסיים את הפוסט עם שורה קיטשית יחסית, אבל ג'ף סימפסון הוא ההוכחה החיה שגיבור נמצא בתוך כל אחד מאיתנו.

שיהיה לכולם לילה טוב.