התקווה היתה חזקה אבל היית צריך הוכחה,
ראית אותה מתקלחת על הגג,
יופיה באור הירח הפיל אותך.

היא קשרה אותך לכסא מטבח,
שברה את הכס, חתכה את שיערך,
ומשפתיך היא משכה את ההללויה.

ייתכן והייתי כאן בעבר,
אני מכיר את החדר הזה; הלכתי על הרצפה הזו,
נהגתי לחיות לבד לפני שהכרתי אותך.

ראיתי את דגלך על קשת השיש,
אהבה היא לא צעדת נצחון,
היא הללויה שבורה וקרה.

עריכה: לא אני כתבתי.. XD