שלום לכולם, שמי ג'ן, ואני מכורה לאינטרנט.
מצחיק, לא? איך שכיום הרבה מסוגלים לומר את זה?
אבל האם כולם באמת מתכוונים לזה....?
בכל מקרה.
למה אני באינטרנט? למה בכלל, מישהו מאיתנו נמצא באינטרנט? ומה אנחנו עושים בו כל יום?
הנה כמה מהפעילויות שלי:
פייסבוק
מיט מי [שפעם היה אתר יותר מגניב, אני עוזבת אותו ביום שבת הקרוב]
אימייל הוטמייל
אימייל מייל.רו
ישראבלוג
יוטיוב
טאגד [שאני רשומה אליו שנים אבל לא כ"כ פעילה, נכנסת לקרוא הודעות ותגובות]
דוויאנטארט
9גאג
גוגל [כל יום, כן כן]
אחרים [עזבו פירוט, משתנים כל יום].
וזה רק בדפדפן. הרשת האלחוטית תומכת בי עוד יותר מחוץ לדפדפן:
אודישן
פרפקט וורלד
וינדיקטוס
פורסייקן וורלד
ליג אוף לג'נדס
אמיו
גאנז
אחרים.
עם הגיימינג הכל ברור, הכל סגור, אין צורך לפרט, נכון?
ומה אני עושה בפייסבוק?
בעוד שרוב האנשים מעדכנים סטטוסים על בילויים ואילת, ים וחברים, יציאות ובדיחות פרטיות, אני מעדכנת פה ושם על משחקים, מפרסמת אולי ציורים שאני מציירת, סטטוסים מוזרים של משפטים משירים ומסדרות וסרטים, אנימות וכדומה, ומשחקת ב-3 משחקים סה"כ.
מה אני עושה במיט מי?
פעם המיט מי היה נראה מיי יירבוק [ספר המחזור שלי בתרגום חופשי] וזו היתה מעין רשת חברתית, שהתעדכנה בנסיון להיות כמו הפייסבוק, אבל עם פונקציות נוספות ואחרות שנתנו לאתר הרגשה של תיכון - לכתוב למישהו על הקיר היה לחתום בספר מחזור, אפשר לתת כוכבי זהב [כן כן], מדבקות ומתנות, כל מיני דברים כאלה. עכשיו בגלל שהשתנה השם כולם מתייחסים אליו כמו אל אתר היכרויות ['מיט מי' - תכיר אותי] ובאמת שבימים האחרונים [חודשים האמת] אני מנסה להתחמק, להתעלם ולחסום הודעות מגעילות ביותר באינבוקס שלי. מגעילות לא מבחינת קללות [שזה לא חסר, רק על רקע זה שאני גרה בישראל] אלא מבחינת חוסר כבוד לאדם, כבוד בסיסי ביותר. ולכן - אני עוזבת.
אימיילים זה ברור, לא?
למרות שהאימייל במייל.רו זה אימייל בו אני מצפה למכתבים מאדם ספציפי. הוא התגייס לא מזמן ורק דרך האימייל הזה אני יכולה להתעדכן ולהפסיק לדאוג אם הוא בסדר או לא.
וישראבלוג?
בעיקר קוראת את הבלוגים מהעמוד הראשי. סתם ככה, מדי פעם. את שלי מעדכנת פעם בנצח.
יוטיוב?
לאחרונה זה בעיקר קליפים ומדריכי ריקוד של קייפופ. מצחיק לא? כן, קצת. יש בזה משהו מדהים אבל. קייפופ זה עולם אחר לחלוטין שכמוהו לא קיים. תאמינו או לא. הרוב זה פופ על שטויות ולנסות להיראות חמודות [הבנות] אבל יש להקות ושירים ספציפיים שיש יותר עומק... טוב מה אני חופרת על קייפופ, נעשה מתישהו פוסט על מוזיקה.
טאגד?
בעיקר מתחמקת מפדופילים. עכשיו שאני בת 18 אין עליי הגנה כזו, כמו שיש לקטינים באינטרנט, אם פעם היה מעין פילטר שנתן רק לטווח גילאים מסוים למצוא אותי, עכשיו כולם נכנסים חופשי. אני לא נהנית מזה. אולי גם את זה הגיע הזמן לסגור, לא?
דוויאנטארט...
מחפשת השראה בעיקר. זה הכל.
9גאג?
משעמם לי הרבה. זה יותר משהו שאני נכנסת אליו כדי למלא איזשהו חלל בזמן, חלל כזה בו אין מה לעשות - בדקתי את האתרים הקבועים או שאני מחכה לאיזו תשובה. ואז אני ב9גאג.
גוגל
בעיקר כשאני ואמא מדברות. בודקת עובדות. לדוגמה אתמול כשצפינו בסרט שרשמו עליו שהוא צולם בשנת 1981. אמא טענה שזה לא נכון. לי אין מושג בכלל. אז נכנסתי ובדקתי. 1995. בכל מקרה משם המשכתי לכתבות קשורות בנושא.... מחפשת פרטים על אנשים שונים, על מקומות. זה מעניין, מדי פעם. זה כיף לדעת. גם פרטים שוליים. אל תגידו שאתם לא מסכימים. מידע זה.. כיף.
אתרים אחרים בד"כ נגזרים מלינקים שאנשים שולחים, פרסומות באתרים וכדומה. שומדבר מיוחד.
וככה אני מבזבזת ימים שלמים. ימים.
זה לא הכל, יש גם סקייפ ומסנג'ר. סתם, לידע כללי.
ואני מדברת עם הרבה אנשים. לרוב לא בעברית, לרוב לא מהארץ.
השאלה מכותרת הפוסט היא.. למה אני עושה את זה?
כי אני מעדיפה לברוח. ונראה שבאינטרנט יש כל מה שאני צריכה.
חברים? טונות. אתרים ופרופילים, תוכנות מסרים ואימיילים, כ"כ הרבה בקשות חברות! ולמי אכפת בכלל אם הם אומרים את האמת או לא? הם מדברים איתך והם לפחות עושים את עצמם כאילו אכפת להם. הם לא.. שואלים אותך "איך היה היום?" ואז מתעלמים מכל מילה שאתה אומר הטענה שכואב הראש ואין כוח. שום דבר אישי.
אהבה? אפשר להעמיד פנים. כמו מה שרשום למעלה.
בטחון עצמי? כמה שאתם רוצים. בטוח יהיה מישהו באינטרנט שיזרוק כ"כ הרבה מחמאות כלפיכם שתתחילו להאמין לאנשים כשהם אומרים את זה בסוף. חוצמזה, הפרופיל שלכם - תכתבו מה שבא לכם בו. רוצים להרגיש טוב יותר? תכתבו עובדות שקריות. האמת אני לא כ"כ יודעת מה זה עושה כדי לגרום לכם להרגיש יותר טוב, בחיים לא פרסמתי פרט פיקטיבי על עצמי אונליין. אבל כנראה שזה מספק אנשים אחרים אם הם עושים את זה.
כוח? זה האינטרנט. כל מילה שלכם יכולה לקבוע. למה? כי אתם שולטים בו.
כסף? יש אנשים שעושים כסף אונליין. עכשיו רק אני צריכה לדעת איך..
ידע? על ויקיפדיה וגוגל שמעתם?
הנאה? כ"כ הרבה משחקים, כ"כ מעט זמן.
למה זה תחליף?
אני אנסה להסביר מבלי להשמע כאילו אני סוחטת רחמים.
אין לי ממש חברים בבית שמש. רוב החברים מחוץ לעיר. כדי לראות אותם אני צריכה כסף. אין לי כסף. בשביל כסף אני צריכה עבודה. אין לי עבודה. בשביל שאני אצליח למצוא עבודה אני צריכה להתגבר על הביישנות שלי ולפתח כישורים חברתיים. כדי לעשות את זה, אני צריכה שיהיו לי חברים. והלולאה ממשיכה כך. בטוח יש איזו פריצת דרך איפשהו, רק שלא הגעתי אליה עדיין. נראה מה יהיה.
ואחרי כל זה...
אני אמנם נראית לא כמו האדם הכי טוב על הפלנטה הזו אחרי כל הפוסט הזה, האמת לא יודעת איזו דעה פיתחתם עליי, אבל הנה מה שאני אגיד לכם.
למרות כל זאת, אני עדיין אחד האנשים המעניינים ביותר שאי פעם ייצא לכם להכיר.
סופ"ש נעים לכולם,
ג'ן.
שעכשיו עם שיער קצר ועצבני ומתה על זה.
