תשמעו, אם תתנו לאנשים הזדמנות - הם ינצלו אתכם. ככה זה תמיד היה, ותמיד יהיה.
הרי המין האנושי הוא מין כ"כ אכזר [אוי נו אל תגידו לי שלא].. זוהי עובדה של החיים.
ובגלל שידע הוא ההגנה הטובה ביותר מפני השיטות האלה... טוב, חשוב לדעת מה הם עושים שגורם להם להשמע כ"כ.. משכנעים.
1. שימוש בזמן ובתשומת הלב שלכם:
שלא תחשבו שזה צירוף מקרים שאנשים מגיעים אליכם כשאתם ממהרים או עסוקים כדי לבקש טובה - אם הייתם בריכוז מלא, הייתם אומרים "לא". מכיוון שאתם לחוצים בזמן / שקועים בעיסוקכם, אתם פשוט תענו תשובה מהירה ובעצם תקשרו את עצמכם למטלה שאתם לא רוצים לעשות.
לדוגמא, לאנשים שיש להם אחים קטנים בבית: אתם ממהרים לבית הספר ועומדים לצאת מהדלת כשאתם שומעים את אמא אומרת פתאום "תאסוף את .... מבית הספר היום אוקיי?" וכדי לא להתעכב אתם תגידו "אוקיי", כי ויכוח יכול להתחיל, והוא יתחיל אם תגידו לא.
2. עיוות המציאות והצגה שגויה של הפרטים:
מכירים את המילים "הרוב" ו"כולם" ו"99%"..? כן, זה נכנס כאן. לרוב אנחנו מבינים שאם הרבה אנשים עושים דבר מסוים, אז הוא בסדר.. אני לא מדברת על, נגיד, שתיית אלכוהול, שהרבה נערים ונערות כיום [ואפילו ילדים] חייבים וודקה כדי לחגוג, אלא יותר כמו לקנות מטליות לחות של חברת ככה וככה. או נגיד, ללבוש חצאיות עיפרון. אני לא יודעת. זה כבר ניצול מצד התקשורת, אבל כדאי שתכירו בפרט הזה.
לדוגמא: 9 מתוך 10 רופאים אומרים שתרסיס לאף מחברה כזו וכזו מקל על הנשימה ובלה, בלה, בלה...
3. שימוש במילים גבוהות:
נכון, קראתם נכון. לרוב, אנשים נוהגים לדבר בשפה יותר גבוהה כדי להשמע יותר משכנעים. את האמת, אני לא כ"כ יודעת איך זה עובד, אבל זה פשוט עובד. כנראה אנחנו תופסים את זה כדבר יותר אמין מלדבר בשפת רחוב.
4. ניצול סמכות:
זה כנראה לא יקרה לכולם, אבל אנשים בעלי סמכות מסוימת תמיד ייראו יותר משכנעים במעשים שלהם ואתם רוב הזמן גם תפעלו לפי השיקולים שלהם ולא של עצמכם. אני חושבת שכמה מכם נתקלו בעבר בתופעה בה מורה מבקש מכם להכין לו קפה בחדר המורים.. אני אומרת את זה רק כי ראיתי את זה קורה בביה"ס שלנו כמה פעמים. בקיצור - לא נעים להגיד לא, ואתם גם רוב הסיכויים לא תגידו לא, כי למורה יש סמכות. אז אתם תלכו ותכינו כוס קפה או מים או לאדעת מה למורה שלכם והם יחייכו ויגידו תודה רבה.. כשבעצם הם יכלו ללכת כמה מטרים לחדר המורים..
5. בקשה למשהו לא הגיוני לפני כן:
גם זה אולי לא יקרה לכולם, אבל זוהי טכניקה די חכמה, אני חייבת לומר. בזה רוב הסיכויים ישתמשו אנשים הגובים תרומות, ודבר שהם עלולים להגיד הוא, לדוגמה, "תוכל לתרום 100 שקלים לעמותה -מסוימת-?" ברור שזה מוגזם, וברור שזה לא הגיוני, אז אתם תגידו לא. ואז הם יחזרו אליכם: "אז תוכל אולי לתרום 5 שקלים?"
איך זה עובד? - בעצם כשמציעים לכם הצעה מגוכחת ולא הגיונית אתם נרתעים, ולאחר מכן מרגיעים אתכם בהצעה הגיונית שאתם כן יכולים לממש. אתם שמים לב להבדל הגדול בין ההצעה הראשונה לשניה, ורואים שההצעה השניה היא מזערית לעומת הראשונה - ולכן לרוב תסכימו להצעה.
6. הסקת והצגת מסקנות הקשורות רק בעקיפין לרעיון הכללי:
זה בעצם כשמציעים לכם הצעה ומסיקים מסקנה הקשורה בצורה מאוד דקה להצעה עצמה - והמסקנה היא מה שגורם לכם לפעול לפי רצונו של האדם המציע את ההצעה. עדיין קצת מסובך הא? טוב נו, דוגמא: "אתה חייב לבוא למסיבה הזו, זו המסיבה של השנה! אם אתה לא שם - אתה לא קיים!" - בכך המסקנה היא שחייבים להגיע למסיבה כדי איכשהו להיות חלק מהחברה. תחשבו דקה, אם לא באתם למסיבה, מה יקרה? חוץ מזה שתשבו בבית בערב? שום דבר. אבל בדיוק באותו רגע מצליחים להשפיע עליכם איכשהו, מצליחים לגרור אתכם למסיבה!
7. אשליית הלחץ:
זוהי טכניקה בה משתמשים בעיקר בסחר, בסופרמרקטים ובחנויות... אתם מבינים. מהו הלחץ? הלחץ שלא תספיקו להסכים להצעה! זאת אפשר לראות בעיקר במילים: "מבצע לשבוע בלבד! רק היום!" ועוד מילים בסגנון. אני די בטוחה שהחלק הזה ברור, אין צורך לפרט.
8. במקום עיוות המציאות, נקרא לזה 'המתקת המציאות':
בזה כולם משתמשים, גם אתם, גם החברים שלכם, גם ההורים שלכם, וכל מי שאתם מכירים ולא מכירים. הטכניקה הזו היא בעיקר תיאור הצעה מסוימת כטובה יותר ממה שהיא. מה נשמע יותר טוב? "ההזמנה שלך תושלם עוד כ5 דקות" או "ההזמנה שלך תושלם עוד כ15 דקות"?
9. סטייה מהנושא:
נפגשתי בזה לא פעם ולא פעמיים. זה קשור בעיקר להחלטת החלטות, בחירות ודברים דומים. סוטים מהנושא לנושא שקשור ממש בקטנה להצעה המקורית, ואז חוזרים להצעה. אנחנו רואים הכל כקשור באותו הרגע, אנחנו לא יכולים להבדיל, ובדרך כלל טכניקה זו משולבת עם אחרות.. טוב, לתת דוגמה יהיה הרבה יותר קל. נניח אנחנו רוצים לקנות קולה. ולידנו יש חבר שרוצה שנקנה נסטי. הוא יכול להגיד דבר הדומה ל..: "אתם באמת רוצים לקנות קולה? ערימה של סוכרים וגזים? אתם ראיתם את האמריקאים האלה? 34 אחוזים מהאמריקאים שוקלים פי 3 ממה שהם צריכים! אם אתם רוצים להפוך להיות כמוהם, בבקשה, קנו את הקולה." עכשיו כשאתם קוראים את זה אתם מבינים שזוהי בעצם, טוב, ערימה של בולשיט? אבל אוקיי, כללנו פה את הסטייה, כללנו גם את ההצגה השגויה של הפרטים. תחשבו אבל, באותו רגע, אם הנתונים האלה היו מנוסחים יותר טוב - אני בטוחה שרוב גדול היה קונה נסטי. הייתי קורבן לטכניקה כזו בעבר, לא נעים, לא נעים..
10. הנחת אשמה:
פשוט מאוד - גורמים לכם להרגיש אשמים. ראינו את זה גם בסעיף הקודם, דרך אגב. בד"כ זה מנוסח בצורה הבאה: משפט עובדה>שאלה/הצהרה הגורמת לכם להרגיש אשמה. לרוב טכניקה זו משומשת לגרום לכם להפסיק לעשות דבר מסוים. דוגמה תציג זאת בצורה יותר טובה..
צמחוני יכול להגיד ללא צמחוני: "עברתי אתמול בקניון וראיתי אותך יושב במקדונלדס עם חברים שלך ונראה כאילו ממש נהניתם. לא ידעתי שיכול להיות כ"כ מהנה לדעת שמה שאתה אוכל היה פעם פרה חיה ונושמת בשדה שהתעללו בה קשות להביאה לצלחת שלך." זוהי בהחלט הגזמה אבל.. אתם מבינים את הרעיון.
11. שליטה ברגש, לרוב פחד, והבאת פתרון:
שמעתי הרבה מאוד דברים כאלה, ואני עדיין שומעת אותם כל יום.. וגם אתם תכירו אותם! זה בעיקר טמון במילים "אם אתה אוהב אותי" או "אם את באמת חברה שלי" וכדומה. למה זה כ"כ פשוט לשלוט בנו בסיטואציה כזו? אנחנו מפחדים. אבל ממה אנחנו מפחדים? האדם מציג בפנינו מעין איום שכזה, או יותר נכון - דבר שאנחנו רואים בו איום. אומרים לכם "אם את באמת חברה שלי את תבריזי איתי את השעה של כימיה" לדוגמה. מה יקרה אם תגידו לא? אם לא תבריזו? אתם מפחדים לאבד חברה! לכן לרוב תגידו כן כדי לשמור על קשר יציב. החלק של הבאת הפתרון בסיטואציה שהבאתי הוא מה שצריך לעשות כדי לשמור על החברות הזו, וזוהי ההברזה.
במקרים אחרים זה יכול להופיע בעבודה. המנהל יכול להגיע ולהגיד "עושים אצלנו קיצוצים, ואנחנו מתחילים לפטר אנשים" כאן נכנס אלמנט הפחד. "אבל לא בנינו לגביך עדיין דעה סופית, אני לא כ"כ יודע איך אתה עובד ולמה אתה מסוגל" כאן נכנס אלמנט חוסר הבטחון והלחץ.. ולסיום: "תוכל להגיע לעבודה ביום שישי כדי שנוכל לקבוע את דעתנו לגביך?" בום! הלכתם לעבוד ביום שישי. זה פשוט, כי אתם מבינים שאתם עלולים לסכן את פרנסתכם בכך. נראה לי פירטתי מספיק, ואפילו יותר מדי.
12. אחרון חביב - לבנות מהקטן לגדול:
כולנו השתמשנו בזה לפחות פעם אחת בחיים שלנו! אני חושבת שהכותרת מדברת בפני עצמה, אבל ניתן דוגמה קטנה בכל מקרה:
אתם: אמא, אפשר לצאת עם דני לאיזה שעה?
אמא: בטח, למה לא.
אתם: דני הרגע אמר לי שהוא הולך לקולנוע. אפשר ללכת איתו?
אמא: אוקיי.
אתם: יש לי רק 11 שקלים.. תוכלי להלוות לי קצת כסף?
אתם: אנחנו כמעט מאחרים, תוכלי להסיע אותנו לשם?
אתם: יהיה מאוחר אח"כ, תוכלי לאסוף אותנו..?
אתם: נוכל לעצור במקדונלדס?
וכולי וכולי וכולי.
ואני יודעת שכולם עשו את זה, לפחות פעם אחת בחיים שלהם.
טוב, מכיוון שכיסינו כבר הכל, אני חושבת שאסיים את הפוסט. הזהרו מנצלנים! שיהיה לכם סוף שבוע רגוע, יאדה יאדה יאדה,
עזבו, התעייפתי כבר.
לילה טוב!
ג'ן~
עריכה: אני רוצה להתנצל מראש אם פגעתי באמריקאים/צמחונים/ילדים ונערים וכדומה, פוסט זה לא בא במטרה זו, הבאתי דוגמאות באמת מוגזמות אז אל תקחו את זה אישית.
כמו כן אני מתנצלת על 2 הפסקאות הכתובות בפונט יותר קטן, זה לא היה ככה בעריכה ואני עצלנית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Jennocide.
