היי לכולם, מי שבאמת קורא פה. מזמן לא עדכנתי, נכון?
בכל מקרה, אתם יודעים שאני י"בניקית, נכון?
אז לפני כחודש מצאתי את שמלת הנשף המושלמת, ועכשיו היא נחה אצלי בארון.
אני נמוכה, אז השמלה קצרה.
אני מלאה, והשמלה שחורה.
אבל אני מרוצה.
מה שכן, הייתי רוצה לספר לכם קצת על החיפוש עצמו.
אז הקדשתי יום בפסח לנסוע עם אמא לתל אביב להתחיל לפחות בחיפושים.
ההנחיות שלי: לא סטרפלס, לא כחול, לא שחור, לא ארוך, לא צמוד.
וככה התחלנו את החיפושים.
נכנסנו לחנות שמלות נשף וערב וישר כשנכנסתי ואמרתי שאני צריכה שמלה למסיבת סיום, נתנו לי שמלה למדוד.
שמלה כחולה קצרה עם כתפיות דקיקות.
לבשתי את השמלה ויצאתי בהרגשה של חוסר נוחות.
הסתכלתי במראה ו... שנאתי את מה שראיתי. פשוט צמיגים מהצדדים, אין איך לתאר אחרת.
הצבע הלא מחמיא והגזרה הלא מחמיאה, האורך המוזר והשומן שלי כמובן, שלא בדיוק עזר.
והמוכרת סידרה איכשהו את הכתפיות ואמרה "תקני מחטב ויהיה לך טוב."
אמרנו לה תודה ויצאנו.
בחנות השניה שנכנסנו אליה המוכרת נתנה לי לפחות 4 דגמים למדוד.
שמלה ראשונה - סגולה עם קפלים, די צמודה, ארוכה יחסית [מתחת לברך], כתפיות דקיקות.
המילים שלה? "מדהים, תקני מחטב ויהיה לך טוב."
אבל זה לא התאים לי, השמלה מכוערת, לא מחמיאה, צמודה, והקפלים רק מדגישים את הפגמים.
היא נתנה לי שמלה ורודה שמורכבת מחלקים. בקושי נכנסתי אליה, וכשנכנסתי כמעט לא נשמתי.
היא סידרה לי את החגורה ואת השובל המוזר מאחור, השמלה עצמה יפה למרות שהיתה סטרפלס:
מעין צבע ורד, מאוד עדינה, ומה שהמוכרת אמרה זה "תקני מחטב ויהיה לך טוב."
אמרנו תודה רבה ויצאנו.
יום אחר הוקדש למציאת שמלה, ואז כבר הסתובבנו בין אשקלון לאשדוד למודיעין לרחובות ולרמלה, קצת מוזר אני יודעת.
נכנסתי לחנות שמלות, מדדתי שמלה מדהימה בצבע מנטה, כתף אחת + שכבת סאטן, השמלה קצרה, בקיצור - אהבתי.
בקושי נכנסתי אליה, וכשנכנסתי כמעט לא נשמתי.
המוכר, כמובן, אומר: "תקני מחטב ויהיה לך טוב."
אמרנו תודה ויצאנו .
שמלות רבות שמדדתי לא נסגרו, לא התאימו, לא החמיאו, וכל פעם המוכרים אומרים.. "תקני מחטב ויהיה לך טוב."
ואז הגעתי למסקנה.
אני לא אלבש מחטב. ואני לא צריכה להצאים את עצמי לשמלה, השמלה צריכה להתאים לי.
ואני לא כמו הבחורות הרזות האלה, בלי בטן, בלי שום דבר בצדדים.
אני מצטערת מאוד, כל מי שמייצר את השמלות האלה, אבל אני לא רוצה להיות חנוקה בנשף.
אני לא רוצה לשים מחטב ולהתאים את עצמי למה שמקובל בחברה.
אני רוצה לנשום. אני רוצה לזוז חופשי. אני רוצה להרגיש נורמלי. אני לא צריכה את כל החרא שלכם.
"תקני מחטב, יהיה לך טוב."
אז אני מצטערת, אבל אני לא מתכוונת ללבוש את השמלות שלכם אם אני צריכה להתאים את עצמי בשבילן.
ולא משנה כמה תיקונים תעשו לשמלות האלה, הן בחיים לא ייראו עליי כ"כ טוב כפי שהן נראות על בנות אחרות.
אני מסרבת לקנות מחטב, אני מסרבת לוותר על החופש שלי, ואני בהחלט מסרבת לתת לעצמי להיות מושפלת ע"י המוכרים.
הפתרון שלי? לצאת.
שום מחטבים.
וכל הבנות שמחפשות שמלות [אם בכלל נשארו כאלה שלא מצאו עדיין], תזכרו:
השמלה אמורה להתאים לכן. לא אתן לה.
ואל תקשיבו למוכרות ההן, שאומרות לכן תקנו תקנו, הן רק מנסות למכור את שלהן, ולא באמת אכפת להן איך אתן נראות.
תזכרו שיש לכן את הזכות לנשום בנשף.
אה, והשמלה שלי?
קניתי בלוצ'י, ב290 ש"ח.
אמנם לא שמלת נשף, אבל שמלת ערב ששדרגתי באקססוריז ירוקים.
שחורה, קצרה, סאטן ותחרה. גזרה קלאסית.
ויודעים מה? היא מתאימה לי, ולא הייתי מחליפה אותה.
אז יאללה, אני הולכת לישון כנראה.
שיהיה לילה טוב, וכאלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Jennocide.
