נראה לי שהכותרת אומרת הכל, אך את המקרה הזה אשמור ליותר מאוחר.
קראתי משהו ממש מעניין הרגע, אז אתרגם לכם אותו מאנגלית.
אישה זקנה, לבנה, בת כ51, התיישבה במקומה במטוס. מקומה היה ליד אפריקאי. היא הוטרדה מאוד וקראה לדיילת.
"מה הבעיה?" שואלת אותה הדיילת. האשה עונה: "את ממש לא רואה את הבעיה? אני יושבת ליד אפריקאי. נתתם לי לשבת ליד אפריקאי שחור.
אני לא רוצה לשבת ליד אנשים כאלה, נחותים, תחליפו את הכיסא שלי!" - "הירגעי בבקשה" אמרה לה הדיילת. "כמעט כל המקומות בטיסה זו תפוסים.
אני אלך לברר מה נוכל לעשות בכדי לשפר את המצב." הדיילת הלכה לה ונעלמה למספר דקות. היא ניגשה חזרה לאישה הזקנה ואמרה: "כל המקומות
במחלקת עסקים תפוסים, והמקום היחיד שנשאר הוא במחלקה ראשונה." לפני שהאישה יכלה לענות, הדיילת במשיכה בדבריה:"זה לא נהוג בחברה שלנו לאשר לאדם ממחלקת העסקים לעבור למחלקה הראשונה, אך בתנאים אלה ובמצב הזה, הטייס חושב שזו יכולה להיות שערוריה, להכריח מישהו לשבת ליד אדם כה מגעיל." לאחר מכן פנתה הדיילת לאפריקאי ואמרה: "לכן, אדוני, אם תרצה, תוכל לקחת את חפציך ולעבור למחלקה הראשונה - יש שם כיסא שמחכה לך." באותו רגע נעמדו כל הנוסעים למראה מה שקרה ומחאו כפיים.
מדהים, לא?
נסעתי לא מזמן עם מישהי שאני מכירה לבית שמש.
הגענו לרציפים של בית שמש בתחנה המרכזית בירושלים, והסתכלנו על הזמנים.
הנסיעה הבאה היתה על 415 - שזה קו שעובר בכל העיר מרגע הכניסה, מה שאומר שהוא מסתובב יותר מדי.
לא היו קוים יותר מהירים בזמן הקרוב לשעה ההיא, אז הצעתי לה לנסוע ב415.
התשובה שלה? "אני לא רוצה לנסוע על 415. כל השחורים נוסעים שם".
אני לא מבינה רק דבר אחד משני הסיפורים האלה. למה לעזאזל צריך להיות כ"כ עוינים כלפי אנשים שונים מאיתנו???
אני לא זוכרת שהם עשו לי משהו אישי. ולא למשפחה שלי. ולא לאף אדם שאני מכירה. אני מסתדרת מצויין עם הרבה אנשים. אחרים זה כבר בגלל האופי, אם כבר.
אני לא מבינה מה הרעיון בלשפוט אדם עפ"י צבע עורו. מה אכפת לכם בכלל?
אני אתן לכם דוגמה מהחיים הפרטיים שלי. אני אמנם בת 17, אבל הספקתי להכיר הרבה מאוד אנשים מעניינים מהרבה עדות!
קוריאנים, אתיופים, רוסים, מרוקאים, תימנים, אוקראינים, צרפתים, אמריקאים, בריטים, גרמנים, אורוגוואים, ערבים, והרבה אחרים!
יש לי מכולם זכרונות כ"כ נעימים! ואתם יודעים למה? כי במקום לשפוט את הבנאדם לפי איך שהוא נראה, לפי העדה שלו או בכלל - לשפוט בכללי, לקחתי את הזמן ליצור את הזכרונות האלה! גם הדברים הכי קטנים!
כל אדם יכול להעלות לי חיוך על הפנים בצורה משלו. בין אם זה להגיד "בוקר טוב ג'ן!" על הבוקר או לצאת להסתובב איפשהו אחר הצהריים.
מה שאני מנסה להגיד זה.. למה ישר לשפוט אדם על צבע עורו ועל עדתו אם אתם לא מכירים את הבנאדם?!
תשקיעו דקות ספורות מחייכם ואולי תרוויחו חברים לחיים!
הרבה אנשים יגידו לכם - "הכל מתחיל בבית".
אני מוכרחה להודות, שזה לא נכון.
אמא שלי - גזענית ברמות שפשוט אי אפשר להאמין להן.
וגם סבתא.
תמיד כשיעבור אתיופי ברחוב, אמא תעיר לי הערה צדדית, קטנה כזו, שתרתיח את הדם שלי.
ואז כשנגיע הביתה אני אצעק עליה. כן, אני צועקת על אמא. בעיקר כשהיא גזענית.
אני לא חושבת שאם צריכה להוות דוגמה שכזו לילדיה. שוויון, עכשיו!
טוב אני כבר מסתבכת במילים שלי.
קחו צ'אנס להכיר את הבנאדם לפני שאתם שופטים אותו. רוב הסיכויים - לא תצטערו.
לילה טוב והמשך שבוע נעים.
ג'ן ~

קצת מטופש, לא?