על הניסים, ועל הנפלאות, ועל התשועות ועל המלחמות.

חנוכה שמח ומרי כריסמס לכולם!

טוב, אז אחרי האווירה החגיגית הזאת, נגיע לעיקר.

קודם כל אני ממש מצטער שאני לא מעדכן, פשוט כרגע החיים שלי סובבים בעיקר סביב חקירות פונקציות מנה לבין פונקציות זמן ריצה וטיפוסי נתונים (אין לי מושג מה זה אומר).

פרשתי מפיזיקה.

החלטתי שזה ממש קשה לי ואני לא מסוגל להסתדר עם זה. כמה חבל שהבי"ס הטיפש שלי מכריח אותי לבוא לשיעורים ולשבת בלי לעשות כלום עד סוף המחצית. חכם מצידם. בסוף המחצית אני אעשה קורס מזורז של מקצוע שנקרא "מדעי הטכנולוגיה" (זה ממש קל, כל מי שאין לו כוח להשקיע לוקח את זה) ואגש לבגרות.

בואו נדבר קצת על התחום החברתי, הרבה זמן לא הזכרתי את העניין הזה (מאז שאני כבר לא בקשר עם אביב וליטל הידועות לשמצה, אם אתם זוכרים אותן בכלל).

לא זוכר אם הזכרתי את זה בבלוג פעם, אבל החבר הכי טוב שלי זה אביב (בן, לא הכלבה מהתנועה). איכשהו יוצא שהחברים שלו שהוא נפגש איתם, הופכים להיות גם חברים שלי, כי אני תמיד בא לכל ה"מפגשים" האלה. כמעט תמיד הקשרים שלי איתם הרבה פחות טובים מהקשרים שלו איתם.

בכל מקרה, עכשיו הוא חבר ממש טוב של שלוש בנות, על אחת מהן הוא דלוק בבירור אבל מסרב להודות בזה. הבנות האלה הן סבבה, אבל הן... חננות, אין מילה אחרת ><

אני לא יכול להסביר את זה, הן טובות מדי בשבילי. אני מדבר איתן וכל זה, ונחמד לי איתן, אבל הרבה פעמים הן משעממות אותי וההומור שלהן חנוני ולא מצחיק כזה , אני אוהב דברים יותר נועזים. בואו נגיד שהן בחייםםםםםםם לא ישתו, הן פוחדות לנסוע במונית ולאחת מהן יש פאקינג שעת עוצר!!! לא נעים לי להגיד לאביב, אבל הרבה פעמים הן מסנג'רות אותו, במיוחד זאת שהוא דלוק עליה. נגיד בשבילן (ובשבילה במיוחד) הוא מוכן ללוות אותן עד הבית, אפילו אם הבית שלו ממש רחוק משם ; הרבה פעמים כשאנחנו בבית שלו והן הולכות, הוא נוסע איתן במונית "כי הן פוחדות" עד הבית שלהן, ואז חוזר לבית שלו על חשבונו ; הן תמיד יחליטו מה נעשה - שזה גם מעצבן אותי כי אני מקבל הרגשה שאין לי זכות לומר שום דבר, כאילו אני לא צד בעניין.

מה שאני בעצם מנסה להגיד שבא לי חברים יותר מגניבים ומשתפי פעולה, כאלה שיזרמו איתי להופעות, לקנות בירות פה ושם, סתם לשבת איפשהו ולא רק בבית.

עוד משהו מעצבן ולא קשור - אני חושב שהצבא שכח אותי ><

היה לי צו ראשון ב- 26.11, לא עשו לי בו ראיון אישי ואמרו לי שיזמנו אותי. בינתיים - כלום. אני רוצה כבר קב"א סעמק!

ובקשר לחופש חנוכה -

אני יודע שזה רק היום השני, אבל כבר יש לי הרגשה שהוא ממש קצר ועומד להיגמר

יש לי בו הרבה מה לעשות מבחינת לימודים ועבודות, ואין לי כוח :/

חוץ מזה אני מתכנן לנסוע לתל אביב מתישהו במהלכו.

מקווה לנצל אותו בצורה טובה, כי החופש הבא יהיה רק בעוד יותר מחודשיים!

אני שוקל לכתוב סיפור לתחרות "סיפורים-עם-סוף-מפתיע" הזאת.

מה אתם אומרים? (רק שיהיה ברור, אני אפרסם את הסיפור בבלוג אחר שאפתח, לא רוצה שהבלוג הזה יקבל פרסום).

טוב, אין לי עוד מה לכתוב :P

מקווה שיהיה לי זמן לעדכן וגם יהיה לי על מה.

ח נ ו כ ה   ש מ ח ! ! !

יובל.