עכשיו זה הזמן שלי

קטע פסיכואנליטי שכזה.

עשינו סדר במרתף שלנו. במקומות החבויים והבלתי מוכרים של הבית. בקומה התחתונה.

עברנו על כל ארונות הספרים. שוב חזרתי ומיינתי את הספרים - ספרות עברית מקורית לחוד, ספרות מתורגמת ולועזית לחוד. כל סוג - מויין בסדר אלפאביתי של הסופרים.

ישנם מדפים מיוחדים לנושאים חשובים - ספרי האמנות שלי, ספרי היסטוריה, מדע, פסיכולוגיה, הנחיית קבוצות, אימון אישי, גיל שלישי, לימודי מגדר ונשים. כל מדף, ותקופת החיים שהוא מייצג אצלי. תחומי העניין שהשתנו עם השנים. ספרי הגות ופילוסופיה, ספרי הגות יהודית, ספרי ילדים...

יש מדפים שאני נהנית לחזור אליהם. יש מדפים שפיניתי - ספרי הבישול למשל, נמאסו עלי. אפשר להעביר לילדי...אני כבר לא מוכנה לקרוא הוראות. אני מבשלת מה שאני יודעת, או ממציאה. אין לי יותר סבלנות למתכונים.

יש מדפים שמעוררים בי געגועים וכמיהה. יש מדפים שאני שמחה לעלעל בספרים שבהם.

יש כאלו כמו של ספרי השירה שלי שקשה לשמור בהם על סדר. אני מדפדפת יותר מדי פעמים בהם.

סדר זה דבר נפלא. סדר עושה לי שקט בנשמה. סדר במרתף, הוא סדר ביסודות. השאר יבנה יותר בקלות.