עכשיו זה הזמן שלי

נניח שאקרא כל שבוע ספר. קצב מדהים לכל הדעות, ומסתכם ב- 52 ספרים בשנה. נניח שאעשה זאת מיום היוולדי עד יום מותי באופן מסודר, ואחיה - אינשאללה - 100 שנה. בחישוב גס, כולל ינקות, בית ספר יסודי, תיכון, צבא, תינוקות בוכים בלילה, עבודה ופרנסה מפרכות, עייפות, דמנטיות - באופן סדיר במאה שנים של קריאה ישנם 5200 שבועות.

בשנה יוצאים בארץ כמה אלפי כותרים.

איך אפשר להספיק לקרוא, ללמוד, לעכל, להכיל, להתמוגג, להתעצבן, להתעצם מכל מה שמונח לפנינו?

ספר שלא מעניין אותי אחרי 50 עמודים - הולך חזרה למדף. אין לי זמן בשבילו!!!!

ומה אעשה עם כל הספרים שקראתי יותר מפעם אחת, הם על חשבון אלו שלא אקרא לעולם????

ומה אעשה עם ספרות זרה....(אתמול בשבוע הספר לא קניתי את הספרים של פאמוק הטורקי...)

למי יש בכלל זמן לקרוא את הפוסטים שלי, כשיש כל כך הרבה ספרים שצריך להספיק לקרוא?