עכשיו זה הזמן שלי

כפי שכבר כתבתי כאן, אני מנחה קבוצות, לגילאי אמצע החיים והגיל השלישי.

הקבוצות תמיד מרגשות, ונוגעות ללבי.

הנושא הקשה ביותר, הכאוב ביותר, המשותף לכל הנשים (כן, בעיקר נשים מגיעות לקבוצות שלי) הוא הבדידות. הן באות במאמץ רב בחום ובקור, ומגיעות לחדר משלהן, לחדר משלנו, לקבוצה, לאינטימיות, לתמיכה.

העבודה שהגשתי לאוניברסיטה היתה בנושא זקנה, נשים, בדידות. הפתיח לעבודה היה השיר המאוד מרגש של רבקה בסמן בן -חיים.

בגשם/ רבקה בסמן בן-חיים

הנהג שאל:

איך את יוצאת

בגשם כזה?

למה? את צריכה פרנסה?

ואני, איך אשיב.

ידידי היקר

התבין אם אומר

שהייתי יוצאת

גם במבול

לשחות, אפילו לשוט,

ולא פרנסה, ידידי,

כי בדידות.

זהו. כל מילה נוספת מיותרת.

[1] רבקה בסמן בן-חיים, 2010. "בגשם", על מיתר הגשם,  הוצאת קשב לשירה, עמ' 69