עכשיו זה הזמן שלי

הכל מריח. אני אחרי פעילות כושר של כמה שבועות של נקיונות וקירצופים . הכושר והאנרגיות מרקיעי שחקים.

הבית מלא נרות דולקים. השולחן ערוך ומזמין. נרות דולקים על השולחן, פרחים בכל פינה.

יושבים מסובים, וצפופים, חשוב לדעת היכן וליד מי כדאי לשבת....אני יושבת מול החלון הגדול, ומחייכת לעצמי למראה הנשקף מהזכוכית. חפופה, לבושה בבגדי חג חדשים, קלילים, חופשיים, חג החירות. אפשר לצאת מעבדות לחופשי. אביב, הבגדים רעננים, הלחיים אדמדמות, ועוד יש לפחות ארבע כוסות יין. מותרות. הכרחיות.

שירים. עד שדרשא בן זומא היה אומר, הצעירים מחליפים צחקוקים. ואת עירום ועריה, שדיים נכונו ושערך צימח, וכולם משפילים מבטים במבוכה...מחפשים את האפיקומן, ביחד יד ביד, בכל מיני פינות, הולכים ומחפשים, צוחקים, עולים לגג - אולי הוא שם? יוצאים החוצה, נושמים אוויר, מחכים לאליהו ושופכים חמתנו, מוציאים כל כך הרבה אנרגיות בדם ואש ותמרות עשן, מכים על השולחן בדי דיינו די דיינו, והיא שעמדה לאבותינו ולנו, ומטבילין עשר פעמים את האצבע בכוס היין ומלקקים והוא מתוק וטעים, ומסובין ומסובין ומתלהבים.

ממוטטת, הגב תפוס והידיים כואבות אחרי שבועות של נקיונות. הבגדים מתפוצצים עלי, והאיפור לא מסתיר את העייפות. השולחן הערוך ארוך כאורך הגלות והכלים שעליו רק מרמזים למה שיבוא אחר כך...

הדודות נכנסות ודודים נכנסים, והסבים, והסבתות, והגיסים, והגיסות, והילדים של, והילדות של, וצובטים בלחי של זה, ומעבירים ליטוף על הראש של זו, ומחייכים , ולוחצים ידיים, ועוד חיבוק, ועוד נשיקה, ועוד חיבוק. שישבו כבר. שנוכל להתחיל. ובעיקר לגמור. ושרים, ומברכים, ומתווכחים, ושרים, וקוראים, ומתווכחים, ומעירים הערות, ועושים פרצופים, ונעלבים, ומפייסים, וקוראים, ושרים ואוכלים ועוד אוכלים ושותים, ושופכים על המפה הלבנה, ואוף צריך שוב לכבס אותה, ומורידים כלים, ומביאים עוד מנות, ואוכלים, ומורידים כלים, ומתחילים את החיפוש המעיק אחרי האפיקומן, ואיפה לכל הרוחות הוא נמצא, ונעלי העקב לוחצות כבר, ורוצים לישון, וכבר עייפים, וקצת שיכורים, ועוד יש כל כך הרבה כלים, ושרים עוד, ומישהו מספר שוב בדיחה, וברכת המזון לא נגמרת, ושילכו כבר רוצה למיטה, ודי....

מעבדות לחירות. במה נבחר השנה, להשתעבד למחשבות הרעות, לקטנוניות, לחשבונות המעיקים, או לשחרר ולתת צ'אנס לכייף, ליצירתיות ליצריות לחופש?

אז שיהיה אצלי, ואוכל לבחור הכל. ולארגן הכל, ושיהיה בדיוק כפי שאני ארצה. אצלי, בטח שאצלי. ולא מעיק, אולי אפילו סקסי...