לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עכשיו זה הזמן שלי


עכשיו זה הזמן שלי. בשבילי. גם שלכן, בשבילכן, ואפילו בשבילכם. כל אחד מאיתנו צריך לעצור, ולהחליט מה לעשות עכשיו, בשביל עצמו, ומיד לאחר מכן, גם בשביל הסובבים אותו. באמצע החיים, צריך להבין מה באמת חשוב, מה אפשר לקדם, ממה להנות, ועל מה לוותר.

Avatarכינוי: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2011    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2011

ציפור בכלוב. זה מה שמפחיד. לא להעז להשתחרר ממגבלות הפחד, הנוחות והעצלות.


 

מה מפחיד אותי.....

כל כך הרבה דברים יכולים להפחיד אותי, ואני משתדלת שהם לא יצליחו. חשבתי על הנושא החם. בחרתי לדבר על פחד מאוד משמעותי בשבילי. הפחד להישאר בתחום הנוחות, לא להעז ולנסות, לא לשנות, לא להמריא ולפרוש כנפיים.

 

 

כל כך הרבה דברים אנחנו מדמיינים, על כל כך הרבה דברים אנחנו חולמים, ומעט מכל זה יש לנו אומץ להגשים. 

 

כי מפחדים.

כי מתעצלים.

כי נוח לנו איפה שאנחנו.

 

 

ואני מרגישה שאני חיה רק פעם אחת, ושכדאי לנסות, להתנסות, ולא לפחד - פשוט לא. 

 

ופעמים אני מפחדת, שלא אעז. שלא אצליח להזיז את עצמי מאזור הנוחות, לשנות. כל כך נוח וטבעי לי לשבת על הספה ולקרוא, ולכתוב, ולא לנסות שום דבר חדש. ואין הרבה הזדמנויות, חיים רק פעם אחת בחיים.

 

השיר של חווה אלברשטיין מתאר את התחושה הזו.

היכנסו והאזינו לו.

 

http://patiphon.co.il/music/heo3693HEO

 

 

ציפור בכלוב
מתוך האלבום החדש של חוה אלברשטיין

בעוד שעה יביאו מים,
אח"כ זרעונים טריים
ובדיוק בצהריים
חוזרים הבייתה הילדים

 

הכלוב שלה הוא אי של שקט
הכלוב שלה הוא מבטחה
גם בחלום היא לא צועקת
גם בחלום היא לא בוכה
ציפור שקטה ובטוחה

ציפור בכלוב
האם השיר שלה הוא שיר עצוב?
היא מקפצת לה בתוך הכלוב
אך באמת מה היא חושבת?

הכל צפוי הכל רגוע
מה מתוקה היא השיגרה
אבל לפתע זעזוע
אבל לפתע חרדה

החדר צף אל מול עיניה
אך איש מבני המשפחה
אינו מבחין ביסורייה
הם שכחו לנעול אותה
הדלת של הכלוב פתוחה

ציפור בכלוב
עכשיו השיר שלה נשמע עצוב
עכשיו יש בהלה בתוך הכלוב
מתי מתי יחזור השקט

ציפור בכלוב
עכשיו השיר שלה נשמע עצוב
עכשיו יש סערה בתוך הכלוב
מתי מתי יחזור השקט

האם החופש הוא ידיד
אולי אוייב, הזמן יגיד
עכשיו חייה בידיה
לעוף לצוד לבנות לה קן
להתרחב להסתכן
ולגונן על גוזליה

ציפור בכלוב
אני רוצה לומר לה לא חשוב
אל תאזיני רק לקול הגוף
הגוף אינו יודע פחד
זה רק הלב
זה רק הלב שלך עוד מסרב
הוא מאיים עלייך וכואב
אל תאזיני לו הפעם

ציפור בכלוב
נסי נסי שנית, התחילי שוב
את תלמדי מהר על טעם טוב
אם רק תחושי את הטעם.

 

 

 

 

אולי זה על מה שאני תיארתי, אולי על נשים מוכות, מי יודע על מה, כל אחד שייקח את זה לאן שהוא מבין.....

 

 

358 יום לטריאתלון. ואני מפחדת שאפרוש לפני שאגיע אליו....מפחדת לרוץ, מפחדת לפול מהאופניים....

נכתב על ידי , 4/6/2011 11:51  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרותי קוטלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רותי קוטלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)