בדרך כלל אני מרצה בפני חוגים סגורים. קבוצות מוגדרות מראש. למדתי עם השנים לתחקר את מזמין ההרצאה על אופיה של הקבוצה, מי האנשים הנוכחים בה, רמת השכלה, ידע בעברית, מגדר, גיל, ועוד ועוד.
אמש הרציתי בספריה בנתניה. ההרצאה הייתה פתוחה לקהל הרחב.
נושא ההרצאה "לילית - אשת אשמדאי, או הפמיניסטית הראשונה?" ויש בה חושניות, פתוי, וקצת .... סקס. טוב. אני בת 52, ילדה טובה ירושלים, הכל במינונים שאני יכולה לעכל, ובכל זאת....
הקהל החל להיכנס לאולם הספריה המדהים. אודיטוריום מקסים, עם כל ציוד המולטימדיה, הספריה גדולה, יפה ומרווחת, כייף ממש. ישבתי בניחותא וחיכיתי שכולם יכנסו ויישבו.
לפתע נכנס בחור כבן 30, דתי עם כיפה שחורה, עם ילד קטן כבן 8.....
הזדעקתי. פניתי למנהלת הספריה, ואמרתי לה שההרצאה לא נועדה לילדים קטנים, ו....דתיים....
היא קראה לבחור, הסברתי לו במבוכה מה הבעיה, הסברתי את המינונים, את המקורות, והוא אמר שאין בעיה, הילד ממילא לא יבין....הם התיישבו באמצע האולם, מולי.
וואו. כמה "מנובראות" עשיתי כדי לא להגיד מילים מפורשות. לא לדבר על זונה, אלא על מקבלת אתנן, להנמיך קצת, לעדן קצת. כמה זה הלחיץ אותי. ארבע העיניים האלו שישבו בקהל מולי.
היה מאוד מוצלח. הרבה נגשו אחרי ההרצאה להגיד לי שהיה מעניין, שונה, מיוחד. עמדתי מזיעה ומרוצה מהלולינות שביצעתי, ואז נגשה מישהי, ואמרה לי שהיה מאוד מעניין, אבל לדעתה יש קשר ממש בין הנושא לבין זנות. איך יכול להיות שלא דיברתי על זה, ולא אמרתי במפורש את המילה ז-ו-נ-ה....