עכשיו זה הזמן שלי

אני משתדלת בחיי, בוודאי בשנים האחרונות, להיות כמה שפחות ביקורתית וכמה שפחות שיפוטית לגבי דעות ומעשים של אחרים. טון הדיבור שלי, החד והנחרץ מטעה מאוד. אני אומרת דברים בפסקנות, אבל בסוף מוסיפה, "אולי?" "יכול להיות?" .

חלק מזה נובע מתפיסת עולם, שלא כל הצדק אצלי, חלק מזה נובע מפוסט מודרניסטיות, אין בכלל צדק ונכונות אבסולוטית, וחלק מזה...לא נעים לומר, נובע מחוסר ביטחון.

לפעמים זה ממש עוצר אותי מלהביע דעות בנושאים שאני לא מרגישה מוסמכת לגביהם. וכי מישהו באמת מוסמך לכל דבר?

אבל, שוב, בני היקר הראה לי תמונה מדהימה מהאתר שבו הוא מסתובב הרבה.

סובייקטיביות, פלורליזם, אמיתות, חצאי אמיתות...אולי יש דברים שאני באמת רואה נכוחה ואחרים לא?