עכשיו זה הזמן שלי

מיד אחרי הרצח בבר נוער התקיימה הפגנה גדולה בכיכר רבין.

באותו ערב בו התקיימה ההפגנה, ישבנו אני ובעלי בבית, וצפינו, איך זה היה בלתי נמנע ומתאים, בסרט המטלטל, העתיק והחשוב עד מאוד "אל תיגע בזמיר".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C_%D7%AA%D7%99%D7%92%D7%A2_%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8

הסרט שעוסק בגזענות בארה"ב, שנעשה בעקבות הספר של הרפר לי, שטלטל אותי עוד בנעורי, וטלטל אותנו באותו ערב. כיבינו את הטלוויזיה, ויצאנו, אני ובעלי, לכיכר רבין. היינו מאוד יוצאי דופן שם, זוג סטרייטים מבוגרים. הרוב היו שם צעירים, חברי הקהילה הלהט"בית, לעיתים צעירים עם הורים שלהם, אבל טיפוסים כמונו יצאו דופן. 

כשעברנו בכיכר, פינו לנו את המעבר. שנוכל לעבור, ביניהם. זרים. בכל זאת הרגשתי שזה כל כך היה חשוב, להיות שם, להביע הזדהות.

הערב, בשבוע הגאווה, ישבנו אני ובעלי וצפינו בסרט המרגש מאוד, היותר מודרני, "מילק". http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A7_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)

כל אפליה, גזעית, לאומית, מעמדית, עדתית, דתית, מגדרית וסוגנית (של סוגי חיים שונים - טבעונות) היא רעה בעיני, מפחידה ומקוממת. כל אחד זכאי לחיות את חייו בלי לפגוע באחר, כראות עיניו, כרצונו, ללכת בעקבות לבו.

היום, בלימודי המגדר שאני לומדת, אני נחשפת לכל כך הרבה שונות, וכל כך הרבה כאב שנובע מהיחס כלפי השונה, ואני כל כך חושבת שצריך לצעוד בעקבות הכבוד ההדדי, הפלורליזם, והחופש. 

חופש לכל אחד.

זכות להגשמה עצמית לכל אחד.

הזכות לחיות את חיינו כפי שאנחנו מאמינים ורוצים לחיות אותם.

חיים רק פעם אחת. אסור להחמיץ אותה, בגלל מוסכמות, פחדים ולחצים חברתיים.

עכשיו זה הזמן של כל אחד ואחת. אל תפספסו אותו. 

**************************************************

אז...הגעתי למומלצים. מעניין, איך מכל הפוסטים שכתבתי עד כה, דווקא הפוסט הזה הגיע לשם. תודה!

עכשיו זה הזמן של כל אחד ואחת. אל תפספסו אותו.