עכשיו זה הזמן שלי

אבל היום היה טקס הסיום של בית הספר התיכון של בני הצעיר.

זה אומר, שהמפגש שלי עם מערכת החינוך מסתיים היום רשמית, למרות שנותרו עוד 2 בחינות.

שלושה ילדים ליוויתי בכל שנות לימודיהם בבתי הספר ובמערכת החינוך.

היו שנים טובות יותר, שנים פחות מוצלחות, בתי ספר טובים יותר או פחות, מורים שילוו אותם לחיים וכאלו שישכחו, חברים שתמכו והתרגשו בצוותא, קשרים, פרימות, פרידות ותקוות להמשך.

בלי שום ציניות, חפה מכל טקסיות, דמעתי, משכתי באף, התרגשתי. זכרתי אפילו להביא מצלמה...

סיום תקופה. סיום פרק. 

בפרק הזה היו דפים מקומטים, דפים חגיגים עם שער, כמה שנתלשו, כמה שעוטרו. איך שלא יהיה, סוף תקופה. בפתחה של תקופה חדשה. 

שיהיו להם לכולם זכרונות טובים, והצלחה בהמשך.

אני - כבר לא אהיה יותר בוועד הורים. וואו. זהו תפקיד שיורד ממני מעתה ואילך. וואו.