עכשיו זה הזמן שלי

הביל וחם. דביק. 

איזה הביל. רטוב. אני מטפטפת ממש. המאמן מרים את החולצה שלו, ומנגב את פניו. 

איזו אפליה מגדרית. ... אפילו כאן...

עשינו מתיחות וחימום בתוך הבית הפעם. לוכסוס. ממש.

יצאנו לאימון וחימום במגרש החניה שליד הבית, ויאללה, להליכה, הליכה מהירה, וריצה.

נמסתי מרגע לרגע. אבל נדמה לי שזה לא השומנים שנמסים דווקא...זו היתה יכולה תחילתה של דיאטת שומנים מופלאה...אבל לא. לצורך זה כנראה אצטרך למצוא שיטות נוספות...

רצנו. רצנו. הלכנו. חזרנו לעשות מתיחות בבית. וואו. המזגן דלק. איזו קרירות מופלאה. אבטיח שחתך בעלי, לקינוח. 

קיץ. קיץ. הביל, חם, דביק, רטוב, אבל גם -

קריר ומתוק, אדום ועסיסי, ועם תחושת סיפוק. הצלחתי לרוץ למרות הכל.