עכשיו זה הזמן שלי

קיבצתי לי מגוון של כמה מאות חברים בפייסבוק. לא, אני לא באמת מכירה אותם. קיבלתי הצעות מפייסבוק, והתמסרתי ונעתרתי ברצון.

מסתבר שהם מעשירים את עולמי.

אלו אנשים שאין לי מושג מי הם, מהיכן הם באים ומה הם עושים. הם מעלים פוסטים שונים ומשונים לרשת, ואת רובם אני לא קוראת, אלא רק מרפרפת ולא מעמיקה.

אבל, מגוון הדעות, הקולות, זוויות המבט, ההסתכלויות, הדיווחים מהשטח, הם מרתקים, מסקרנים. זוהי היחשפות מבחינתי לנושאים, אנשים, ומחשבות של "אחרים" רבים. לא מצונזרים. זה כבר לא לעוס כמו בתקשורת, זה לא מהוגן כמו בהגמוניה, או בבועות שאני חיה בהם. יש בדיעות הללו - מכל הקשת הפוליטית והחברתית מין משהו חתרני. אנטי דיסאינפורמציה. רמזים לדברים שונים, העלאת דעות, שיתוף, סיעור מוחות.

אני מאמינה בשמיעת דעות רבות ככל האפשר. הכח עובר להמונים. כבר לא יכולים להאכיל אותי בכפית רק מה שרוצים שאדע. ההפניות לבלוגים, ליוטיוב, למקורות מידע שונים, מגוונים את היכולת שלי לבחון את המציאות. לבחון את עצמי. את הדיעות שלי, את הסובלנות שלי לדיעות של אחרים. זו עוד דרך, בנוסף לכל מה שעשיתי עד כה.

אותי זה מרתק. תרתי משמע. מרתק באופן אינטלקטואלי, וגם מרתק אותי לספה ולמחשב...