לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עכשיו זה הזמן שלי


עכשיו זה הזמן שלי. בשבילי. גם שלכן, בשבילכן, ואפילו בשבילכם. כל אחד מאיתנו צריך לעצור, ולהחליט מה לעשות עכשיו, בשביל עצמו, ומיד לאחר מכן, גם בשביל הסובבים אותו. באמצע החיים, צריך להבין מה באמת חשוב, מה אפשר לקדם, ממה להנות, ועל מה לוותר.

Avatarכינוי: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2012

אוכל טבעוני...כמה שזה יכול להיות טעים טעים טעים


 

 

לפעמים בא לי ממש לתת ביס באיזה המבורגר עסיסי. לאכול ככה בתאוותנות, בביסים גדולים, המבורגר בלחמניה. אבל כמובן, שיהיה טבעוני!

 

מצאנו את המתכון של השף צחי בוקששתר, הורדנו כמובן את הביצים ממנו, ובני הצעיר אחראי על ההכנה.

 

החגיגיות שבהכנה כוללת את ההתכוננות.

 

שלושה ימי הנבטה של העדשים, שמצמיחים שורש או גבעול לבנבן חביב, מושקים ומסוננים, מושקים ומסוננים חליפות במשך התהליך, בתוספת ברכת "צמח וגדל" בכל פעם ופעם מחדש.

 

היום החגיגי מגיע. המטבח מתמלא בריחות מופלאים של הבצל המטוגן, הגזר, העדשים, ומגוון הפטריות, ובקולות המגימיקס, הטוחן אותם לתערובת נפלאה.

 

אני חותכת את הלחמניות הגדולות, ומורחת בנדיבות קטשופ על המחצית התחתונה...הכל מוכן.

 

אני יוצרת קציצה, ושמה במחבת. יפה, עגול, מושלם.

 

אני מחכה עד שתחרך, בלוטות הרוק פועלות במרץ, הופכת את הקציצה, שהופכת מיד לתפזורת עדשים ופטריות, יוצרת את הצורה מחדש במחבת, ומחכה שוב. 

 

בינתיים, חותכת בצל עיגולים עיגולים, חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ המכונה מלפפוץ, ומורידה את הקציצה הישר ללחמניה. שוב - היא הופכת להיות תפזורת ססגונית שאני מהר מהר אורזת לצורת קציצה על הלחמניה...

 

אנחנו מתיישבים בחגיגיות לשולחן, עורכים ובונים את ההמבורגר עם הירקות, סוגרים את הלחמניה, ובכדי שלא יתפרק וינזול, ויפול וילכלך, אנחנו עוטפים הכל בניילון נצמד, ופותחים פתח רק למעלה, לביס האלוהי הראשון. או...איזה יופי של ביס. איזו חגיגה. (התבלינים בחסות בני הצעיר, לא לפי המתכון, אלא לפי טעמנו אנו - לדעתי הוא שם קטשופ מלח פלפל וקצת צ'ילי, אבל אני לא בטוחה).

 

אני נהנית מכל ביס, ולחמניה אחת מספיקה די והותר בשבילי, שאר בני הבית אוכלים מיד שתיים. באירועים מיוחדים בעלי גם מכין לנו צ'יפס ביתי נפלא. דיאטה או לא...אז, עם הצ'יפס - לא, ובלעדיו - בהחלט כן. טעים, מזין, מכיל פחממות, חלבונים מלאים, ויטמינים ומה לא. נפלא.

 

בפעם הבאה, אולי אצלם את התהליך!

 

והכי חשוב, זה טבעוני, זה לא פוגע בשום בעל חיים, זה בריא מאוד, וקמים קלים ולא מלאים כמו אחרי ארוחה בשרית. מומלץ בכל פה, עכשיו אפשר, אחרי שבלעתי את הביס האחרון!

נכתב על ידי , 1/8/2012 17:34  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרותי קוטלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רותי קוטלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)