עכשיו זה הזמן שלי

טוב, אז הייתי צריכה כמו כל מיטב הנוער, לעבור בחנות למטייל בדיזנגוף סנטר, ובמרפאת המטיילים של קופת חולים שממוקמת לידה. ידעתי שאני צריכה לקבל 4 חיסונים, שצריך לאכול לפני זה, ושצריך לחכות לראות אם אני מרגישה טוב אחרי הזריקות לפני שאלך הביתה. מלכה או לא, אמיצה או לא, הצעתי לבעלי החמוד, בחשש מה, שילווה אותי. פאדיחה. מה - אני מפחדת מחיסונים? אז...קצת.

הוא שתומך בי ועוזר, שמח לנסוע איתי לדיזנגוף סנטר. פעם זה היה אתר הטיולים שלי עם בני התינוק בעגלה. בני התינוק שנולד בדצמבר, ובחורף הגשום כיוון הטיולים שלנו היה דיזנגוף סנטר וכשקצת גדל "גוף סנטר" לפי הגייתו. אותו בן קטן תינוק חמוד שטייל איתי בעגלה שם - הוא זה אשר יעמוד בשבוע הבא מתחת לחופה....

ובכן, נסענו יחדיו לגוף סנטר, שהיום ממרחק השנים וממרחק הערים (היום אני לא גרה ליד קפה תמר יותר, אלא בהרצליה) נראה לנו ממש חוצלארץ. נסענו, חנינו על הגג, צפינו בנוף התל אביבי המרהיב, עשינו ווינדואו שופינג, וישבנו לאכול כמצוות ההוראות לחיסונים...כיף של ממש.

במרפאה - כולם היו מאוד צעירים. משונה מאוד...ואני. נקראנו ארבעה ארבעה לייעוץ רפואי (מאוד "מקצועי" ובכלל לא כסת"ח - ארבעה ביחד, בלי למצמץ כולם בדיוק באותו מצב וזקוקים לאותם חיסונים) ונשלחתי לאחות. אז - טוב, זה כאב קצת. לא נורא. ישבנו ביחד וחיכינו לראות אם אתעלף או לא, וכשהבנו שכנראה שלא - יצאנו מבסוטים חזרה הביתה. עבר בשלום, ועוד קיבלתי פטור מהאחות מבישולים לאותו יום, כי בוודאי תכאבנה לי הידיים. (: