עכשיו זה הזמן שלי

השארתי אתכם במתח בפתחו של יער בן שמן, באותו בוקר של נהיגת תרגול בג'יפים לקראת מלכת המדבר...

התרגול היה מורכב מהנחיות ומתיאוריה, ומנסיעת שטח בג'יפ. היינו 4 בג'יפ, ומדריכה. האזנו להנחיות שלה ולהערות שלה לגבי נסיעתה של כל אחת ואחת, ולמדנו גם מנסיונן של האחרות. אני נהגתי אחרונה. קשה להבין את מימדי הרכב, צריך להתרגל לגודל, לגובה, להחלפת המהלכים. לנהיגה ברכב לא אוטומטי...זינוק בעליה, ירידה לתוך תעלה, נסיעה על דופן של גבעה, באלכסון, ירידות תלולות...חוויה וכייף. למדתי להעביר מחדש מהלכים, ונוספו לי גם המהלכים של רכב 4X4...נהיגה איתם נותנת תחושה של טנק כמעט...(אמרה מי שלא נהגה בטנק, כמובן....). 

הייתי מבסוטה, ונהגתי לא רע בכלל...היו נשים שקיבלו הנחיות לשוב לתרגול נוסף, אבל אני נהגתי בסדר, ולא היה צורך בכך. 

חזרתי הביתה, והשאלה הראשונה שנשאלתי על ידי אחותי היתה - באיזה ג'יפ נהגת?

....ואני עניתי - כחול.

אישה. פמיניסטית. כל מה שחשוב לי זה הצבע? מה אני מטומטמת? איזה ביזיון. הפכתי לצחוק של המשפחה כולה...אבל, בשקט בלי שאף אחד ידע, זה לא משנה לי אם זה היה טויוטה, לנד קרוזר, לנד רובר, סוזוקי, או כל שם אחר. אם הייתי צריכה לדעת מה לקנות הייתי עושה סקר שוק. אבל מה זה משנה, לכל הרוחות המותג שלו????

אני לכשעצמי החלטתי, שכדאי לפחות לתרגל יותר את נושא הנהיגה בגיר ידני. שלפחות החלק של החלפת המהלכים לא יהיה מכשול בשבילי בכלל. הדרך הקשה, הרכב הגדול, הנהיגה מצד שמאל - מספיקים בשבילי. לפחות הנושא של הגיר הידני צריך להיות אוטומטי בשבילי...(:

ולכן, היום שכרתי רכב לשישבת, לא אוטומטי. איזה רכב? טורקיז. איזה שם יש לו? הפעם אני מוכנה עם תשובה נכונה ומתאימה...אופל קורסה. היום נהגתי בו קצת, ומחר אצא להרי ירושלים לסטף, לנס הרים, לעליות ולסיבובים. בערב אהיה מומחית על אמת.