היינו שלושה וחצי ימים קסומים באי היפה סיציליה. נסענו לנקות את הראש, להתאוורר, ובדיוק זה מה שעשינו. האוכל היה נהדר, הים כחול עמוק וצלול צלול, השמים כחולים בהירים (חוץ מחצי יום גשום מאוד), הנופים מקסימים, העיירות והכפרים ציוריים למדי. שילוב של ישראל ואיטליה. שיחי הצבר בכל פינה, חצבים פזורים לאורך כל הדרכים, עתיקות דמויות ונציה-ורונה. שקט, שלווה, וכייף משותף לשנינו. מה עוד יכולתי לבקש?
נסענו בדיל שכלל טיסה ובית מלון בפרבר צפונית לקטניה, עיר במזרח סיציליה. זו הפעם הראשונה שאנחנו נוסעים בדיל משולב כזה, וקיווינו שלא נתאכזב מהמלון. שכרנו רכב (שוב, לא אוטומטי לצערי, אבל בעלי הסתדר נפלא איתו) ויצאנו משדה התעופה לבית המלון. הצלחנו כבר בראשית המסלול להתברבר, ולהתברבר שוב, ומזל שקטניה לא רגישה כיריחו להקפות, כי הרי אם עמדה בזעפו של האתנה ובשטפי הלבה בעברה, הרי הצליחה לשרוד את כל ההקפות שאנחנו הקפנו אותה עד אשר מצאנו את הדרך הנכונה לכפר הדייגים הקטן אצ'יטרצה, שבו היה המלון שלנו שהיה מוצלח למדי, מרווח ונעים. החדר היה גדול מאוד, מיועד לשלושה, ואנחנו השתרענו מותשים אחרי טיסת לילה, רעבים (בצ'ארטר של חברת התעופה הבולגרית נתנו לנו שקית קטנה של מקלות מלוחים וכוס מים) ומבסוטים. עשינו זאת. אני נהניתי מהספונטניות, מהקלילות, מהחגיגה של החיים. איזה כייף אפשר לעשות, איזה אושר אפשר למצוא בדברים פשוטים וגשמיים!
אחרי מנוחה יצאנו לתור את המלון, ונתקלנו בשלט באיטלקית : בריכה ים. אני הבנתי אותו כפשוטו, לכיוון הבריכה, והים. לבשנו את בגדי הים, ואני באומץ רב (המים היו קרירים למדי) ולאחר שבררתי היטב לפני הנסיעה אם בכלל מותר לי, נכנסתי למים שמתי משקפי צלילה וזינקתי לשחייה...אבל השלט אמר בעצם - בריכה עם מי ים...והשיעולים והכחכוחים שהשמעתי נשמעו בוודאי עד לארץ...שחיתי, צפתי, נהניתי כל כך מהשלווה ומהרוגע, מתבוננת בצפורים שעפו מעלי, לבדי בבריכה, צפה ונישאת על המים. כמה שקט ושלווה אפשר לאגור בין כחול לכחול, בין ים לשמים, כשרק הציפורים עפות מעלי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
