עכשיו זה הזמן שלי

אני עומדת בראש גרם המדרגות

מציצה למטה

ורואה אותן שחורות, נוסעות

נוסעות -

ונעלמות

וכבר לימדו אותי

שבמדרגה האחרונה

צריך לרוץ מהר קדימה

שלא אפול

אבל אם אושיט רגל

ואייצב את עצמי

היטב

על המדרגה הראשונה

ארד כל הדרך למטה

אי אפשר לעצור באמצע

אבל בסוף

אגיע 

לגן האם

ונוכל ללכת לראות את החיות

עכשיו בדיוק בשבילי, חודש המודעות לנושא סרטן השד. בלי להתכוון אני נתקלת בפוסטים רבים, גם בפייסבוק, גם קטעי עיתונות, בכל מיני בלוגיות, והכל על הנושא הזה, המלהיב.

מתארים שם "אישה אמיצה" ועוד אחת.

כאילו יש למישהי ברירה. כאילו מישהי יכולה בעצם לבחור, אם להתמודד. פחחחח. נולדים, חיים, מתמודדים, חיים, ואין בעצם שום רבותא בכך. זה העולם. אלו הם החיים.