לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עכשיו זה הזמן שלי


עכשיו זה הזמן שלי. בשבילי. גם שלכן, בשבילכן, ואפילו בשבילכם. כל אחד מאיתנו צריך לעצור, ולהחליט מה לעשות עכשיו, בשביל עצמו, ומיד לאחר מכן, גם בשביל הסובבים אותו. באמצע החיים, צריך להבין מה באמת חשוב, מה אפשר לקדם, ממה להנות, ועל מה לוותר.

Avatarכינוי: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

חופשיה ורגועה


 

בעקבות האשראם אולי...אבל ברור שלא. הסתכלו על התמונות (מהרשת, לא שלי) קראו את השיר, אל תיבהלו בהתחלה, ונקווה שתצלחו אותו בשלום עד הסוף.

 

 

 

 

 

חופשיה

 

 

 

כמו גופה

מוטלת

על אלונקה

 

כבר ביקשו בשמי סליחה מחברה קדישא, מכל הנוכחים

כבר פטרו אותי מכל חברה ועמותה ומחויבות משפטית

שיחררו אותי לדרכי

 

 

מוטלת

כך בעולם

אגרופי כבר לא קמוצים

 

עשו בי גם היום

מה שתחפצו

 

אני כבר מוכנה לא קובעת לא מפחדת

 

להתנסות

לשחרר

 

לחיות

 

 

 

נכתב על ידי , 31/7/2010 09:53  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איזה שיר נפלא


 

 

היי שקטה
ריקי גל
מילים: רחל שפירא
לחן: יהודה פוליקר


היי שקטה, עכשיו הכל בסדר
אפילו המחנק עומד להשתחרר
זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן
זה העולם שיש ואין עולם אחר.

היי שקטה כאילו אין בך דופי
כאילו האוויר נותן לך הגנה
כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי
כאילו מעפר פורחת שושנה.

היי שקטה כמו לא עברת אף פעם
כמו לא היית צרימה בנוף המטופח
כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם
כמו אלומת האור הנה מצאה אותך.

היי שקטה כאילו אין בך דופי...

היי שקטה, כמה אפשר לשטוח
את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה
כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח
כאילו השלווה היא חוף הבהלה.

היי שקטה כאילו אין בך דופי...

נכתב על ידי , 26/7/2010 22:24  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היער הבתולי לפני שהקמנו בו מחנה אוהלים


 

 

ולפני שעלו בו קולות צחוק ושמחה, ופצפוץ של האש, וריחות, תבשילים, עשן...

 

חתכתי את הדמויות מימין, ונשאר ריבוע לבן. איך מתפטרים ממנו?

 



נכתב על ידי , 25/7/2010 19:40  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרותי קוטלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רותי קוטלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)