אז אני מרגישה מאוד עסוקה בימים אלו. אני עובדת הרבה יותר במתן הרצאות סדנאות ואימונים אישיים. המרכז שהקמתי שקראתי לו "תנו לעצמכם דרור", שדרכו אני משווקת את עצמי כמרצה וכמנחה, (ואם יש פניה לתחומים שאני לא מבינה בהם אני מעבירה למרצים אחרים ומנתבת את הפניות), מתפתח וגדל...
אני מרצה במקומות קטנים כמו חוגי בית, בפעילויות של ויצו, או במקומות גדולים יותר כמו בספריות, במתנ"סים, או הרבה יותר גדולים כמו בתי קולנוע - בטרום בכורה לסרטים, ובמכללות לגימלאים.
יש בכך הרבה פעילות שדורשת ממני הכנה מרובה, אקדמית ויצירתית, מחשבה על נושאים, קריאה, לימוד והכנת מצגות מעניינות ומגוונות מבחינת החומרים ודרך ההנגשה לקהל. ישנם מקומות רבים בהם אני מרצה הרבה פעמים, ואני צריכה לחשוב על גיוון, לא רק מבחינת הנושאים, אלא גם מבחינת דרך ההרצאה. שיהיה מעניין. זה כייף לי.
בסדנאות ובקבוצות שאני מנחה, נוצרת אווירה של תמיכה, של המשכיות. זה משהו מסוג אחר לגמרי. אני תורמת לקבוצה, אך הקבוצה לומדת ללכת בעצמה על הרגליים שלה, ותורמת לחבריה וגם לי ממגוון הידע, המחשבות הרגשות והכשרונות של המשתתפים בה. אני נותנת את הטריגר לשיחה, מבוא, הנחייה, אבל הרבה מהאחריות מוטל על הקבוצה וחבריה.
אז כאן, בתחום הזה, אני רוצה עוד ועוד, אבל אני מרוצה. יש התקדמות רבה מאוד.
בעניין עבודת הסיכום, התיזה לתואר השני...עבודה. עבודה. אני לא ממש מתקדמת. חברה כבר אמרה לי שיש לי חרדה של צייר שעומד מול בד קנווס גדול וריק. אז, כן. כאן אני הרבה פחות מרוצה מעצמי.
עבודה בעיניים...אני עובדת על עצמי שאני מתקדמת, שאני קוראת, שאני מכינה חומרים. אבל...זה לא ממש מתקדם. מקווה שבאוגוסט, כאשר יש לי חופשה מכמה סדנאות אצליח לדחוף גם את הנושא הזה. אני אדווח!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
