פתאום אני כ''כ נהנתי ללכת לבית ספר
מחכה כבר ליום שאחרי..
פעם לא היית כזאת,
הייתי דכאונית, בקושי הייתי קמה לבית ספר
אם בכלל.
לא היה לי כוח לאנשים.
פחדתי להיקשר,
פחדתי גם להיות בקשר אינטימי.
הייתי מתרחקת מהאדם ליפני שהוא היה נכנס לי ללב.
אבל טל,
פירק את כל החומות שהצבתי בדרך ללב.
וההוא ננכנס לתוכו ולא נראה לי שהוא בדרך לצאת
אני לא פוחדת להתאכזב ממנו,
להיפגע אני כ'כ סומכת אליו.
ונהנתי להיות איתו.
ולא רק בצורה מינית,
בצורה רגשתי.
כ''כ ריגשתי אני מספרת לו הכל .
הוא החבר הכי טוב שלי,
האהוב שלי,
המחזר שלי,
החחבברר שלי,
הוא הכל בישבילי.
אאהה וכן, בתור מישהי שעד ליפני חודשיים לא התנשקה,
הפכתי להיות ממש נימפומנית.
חוללתת מין .