היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם
צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד,
לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער,
להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר"
אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,
אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.
האמת, שכן טוב לי.
אני סתם חושבת לעצמי שלא.
כניראה שזה מין הרגל כזה - לחשוב כל הזמן כמה שרע.
והאמת שכן טוב, יש ויש. אבל בכללי הכול כ"כ בסדר.
בתחילת השנה ממש התבאסתי מהכיתה. חשבתי שהיא מעפנה כזאת,
ואפילו חשבתי לעבור. והיום אני ממש שמחה שלא עברתי.
כי אני פשוט חולה על הכיתה הזאת.
היא כ"כ סטלנית, וכל כך מצחיק - בשיעורים, בהפסקות, בשעות חלון בהכול.
ואפשר לראות את זה בציטוטים [ :
בהתחלה ממש התגעגעתי לט5 , ועדיין יש דברים בט'5 שאני מתגעגעת אליהם,
אבל תכלס - אין על י'4
ואני מאמינה שעם עוד טיולים ועוד זמן,
נהיה אפילו יותר מגובשים,
ובאמת שכבר התגבשנו, בכ"כ קצת זמן.
והתחלתי את המחוייבות האישית.
בהתחלה אמרו לי שלא יהיה לי כיף בצהרון, שהילדים ישגעו אותי, שזה מעפן,
אבל אני ממש נהנית שם. ממש.
כיף לי לבוא לשם, ואפילו ביום שלישי אני הולכת לעשות שם חמש שעות.
בגלל שמסיימים מוקדם. וזה נשמע הרבה, אבל אני ממש אוהבת את זה.
הם כ"כ חמודים, וכ"כ כיף איתם.
ביום שלישי אני שם לבד וביום חמישי יש איתי עוד מישהו, אז הוא לוקח ת'בנים ומשחק איתם כדורגל,
ואני נשארת עם הבנות, מציירת להן ציורים וכל מיני.
ולראות אותן כל כך מתלהבות מהציורים שלי, זה כל כך מחמם לי את הלב.. באמת שאין דברים כאלה.
למרות שלפעמים הם קצת בעייתים,
כיף לי שם לאללה.
רק בלימודים עוד לא טוב .. אני לא מפסיקה לקבל ציונים גרועים.
כניראה עוד לא הבנתי איפה אני נמצאת, מה אני צריכה לעשות.
וכל הנכשלים האלה בזמן האחרון, נתנו לי ממש סטירת לחי.
פתאום הבנתי, כמה צריך להשקיע.
וככה אני הולכת לעשות. פאקינג להשקיע. ממש להשקיע.
אז הכול בסדר, ואני רק מקווה שימשך ככה.
חפרתי.
מאש , דיד , טלטלושקה , תומי וקארינוש, אני אוהבת אתכן כל כך. 33 >
אה וציטוטים חדשים נוספו.